האם מותר להשתמש ברשתות חברתיות?

לשון הרע בכתב

לשון הרע אסורה גם בכתב, ובפוסט, בתגובה או בשיתוף היא מתפרסמת לאלפים ונשארת לתמיד. הקיצור (ל, ב) מגדיר לשון הרע: ״המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת״. שיתוף צילום מביך, ״לייק״ לפוסט מבזה, או תגובה פוגענית – כולם בכלל האיסור.

צניעות

הרשתות מלאות בתמונות וסרטונים לא צנועים, ורבות מהן בנויות כך שהתוכן ״קופץ״ בלי שחיפשת. זו הסיבה העיקרית שבגללה רבנים רבים, בעיקר בציבור החרדי, אסרו או הגבילו מאוד את השימוש, והורו להשתמש בסינון.

זמן

האפליקציות מתוכננות להחזיק את המשתמש כמה שיותר. שעות של גלילה באות על חשבון לימוד, משפחה, שינה ותפילה. ״והגית בו יומם ולילה״ – הזמן הוא הנכס היקר ביותר.

שימוש טוב

יש מי שמשתמשים ברשתות להפצת תורה, לחיזוק, לעסקים או לשמירת קשר עם משפחה. זה אפשרי, בתנאים: סינון, גבולות זמן, ושאלה לפני כל פרסום – ״האם הייתי אומר את זה בפני האדם עצמו?״.

ילדים ונוער

לגבי ילדים ובני נוער, רוב המחנכים והרבנים ממליצים לדחות את הכניסה לרשתות החברתיות ככל האפשר, ולהגביל אותה בבקרה הורית. גיל ההתבגרות רגיש במיוחד לתוכן פוגעני, ללחץ חברתי ולהתמכרות, והאחריות של ההורים היא להגן.