שולחן ערוך יורה דעה
403 סימנים ב־60 הלכות, עם הגהות הרמ״א.
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
הלכות שחיטה (סימנים א׳–כ״ח)
- א׳מי הם הכשרים לשחוט
- ב׳אם שחיטת עובד כוכבים ומומר כשרה
- ג׳שחיטה אינה צריכה כוונה
- ד׳השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר מה דינו
- ה׳השוחט לשם קדשים מה דינו
- ו׳במה שוחטין
- ז׳הקובע סכין בגלגל אם מותר לשחוט בו
- ח׳שעור סכין של שחיטה
- ט׳השוחט בסכין מלובנת
- י׳יתר דיני סכין
- י״אבאיזה זמן שוחטין. ודין השוחט בתוך המים
- י״בשלא לשחוט בתוך גומא
- י״גבעלי חיים שאינם צריכים שחיטה
- י״דדין עובר במעי בהמה
- ט״ושלא לשחוט בהמה עד יום שמיני ללידתה
- ט״זדין אותו ואת בנו
- י״זדין השוחט בהמה המסוכנת למות
- י״חדין בדיקת הסכין ופגימותיו
- י״טדיני ברכת השחיטה
- כ׳מקום השחיטה בצואר
- כ״אשיעור השחיטה בכמותה
- כ״בבאיזו מין צריך לשחוט הורידין
- כ״גדיני שהייה בשחיטה
- כ״דדיני דרסה וחלדה הגרמה ועיקור
- כ״השצריך לבדוק אחר השחיטה
- כ״ודין נקב בוושט או בבני מעים קודם [גמר] השחיטה
- כ״זשלא לחתוך אבר מהבהמה בעודה מפרכסת
- כ״חדיני כסוי הדם
הלכות טריפות (סימנים כ״ט–ס׳)
- כ״טסימן כ״ט
- ל׳דין מכה בעצם הגולגולת
- ל״אדין נקיבת המוח וקרומיו
- ל״בדין מכה בחוט השדרה
- ל״גדין אם ניטל הלחי ומכה בוושט
- ל״דדין מכת הגרגרת
- ל״הדין טריפות הריאה ואונותיה
- ל״וכמה מיני טריפות בריאה
- ל״זדיני אבעבועות וסרכות הריאה
- ל״חדיני מראות הריאה
- ל״טדיני בדיקת הריאה
- מ׳דיני טריפות הלב
- מ״אדיני טרפות הכבד
- מ״בדיני טריפות המרה
- מ״גדיני טריפות בטחול
- מ״דדיני טריפות בכליות
- מ״הדין אם ניטל השליא
- מ״ודיני טריפות בבני מעים
- מ״זדין אם נמצאו בני מעיים יתרים
- מ״חדיני טריפות בקיבה ובכרס
- מ״טדיני טרפות בקורקבן
- נ׳דינים כלליים בנקיבת האברים
- נ״אדין מחט או קוץ שנמצא בבהמה
- נ״בדין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים
- נ״גדין שבר או מכה בבהמה ובעוף
- נ״דדיני טריפות בצלעותיה
- נ״הדיני טריפות ברגל ובפרקיו
- נ״ודיני טרפות בצומת הגידים
- נ״זדין בהמה דרוסה מחיה הדורסת
- נ״חדין בהמה נפולה
- נ״טבהמה שנפשטה בחייה
- ס׳דין בהמה שאכלה סם המות
הלכות מתנות כהונה (סימן ס״א)
הלכות אבר מן החי (סימן ס״ב)
הלכות בשר שנתעלם מן העין (סימן ס״ג)
הלכות חלב (סימן ס״ד)
הלכות דם (סימנים ס״ה–ס״ח)
הלכות מליחה (סימנים ס״ט–ע״ח)
סימני בהמה וחיה טהורה (סימנים ע״ט–פ׳)
דיני דברים היוצאים מן החי (סימן פ״א)
דיני עוף טהור (סימן פ״ב)
דיני דגים (סימן פ״ג)
דיני תולעים (סימנים פ״ד–פ״ה)
הלכות ביצים (סימן פ״ו)
הלכות בשר בחלב (סימנים פ״ז–צ״ז)
- פ״זבאיזו בשר נוהג דין בשר בחלב והיאך נקרא בשול
- פ״חשלא להעלות בשר על השלחן שאוכלין גבינה
- פ״טשלא לאכול גבינה אחר בשר
- צ׳דיני כחל
- צ״אדין בשר וחלב שנתערבו
- צ״בדינין אם נפל חלב לקדירה של בשר
- צ״גקדירה שבשלו בה בשר לא יבשלו בה חלב
- צ״דדין התוחב כף חולבת בקדרה של בשר
- צ״הדגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה
- צ״ודין מאכל חריף שנחתך בסכין של בשר
- צ״זשלא ללוש עיסה בחלב
הלכות תערובות (סימנים צ״ח–קי״א)
- צ״חדין איסור שנתערב בהיתר ואופן ביטולו
- צ״טדין העצמות אם מצטרפין לבטל איסור ושלא לבטל איסור לכתחלה
- ק׳בריה אפילו באלף לא בטיל
- ק״אדין חתיכה הראויה להתכבד
- ק״בדין דבר שיש לו מתירין
- ק״גדין נותן טעם לפגם
- ק״דדין עכבר שנמצא ביין או בשכר
- ק״הדין איסור שנפל לתוך היתר
- ק״ודין היאך מבטלין בששים
- ק״זדין המבשל ביצה ודבר מיאוס הנמצא בתבשיל
- ק״חשלא לאפות היתר ואיסור בתנור א'
- ק״טדין יבש ביבש שנתערב
- ק״ידין ספק טריפות שאירע בבשר
- קי״אדין כלים טריפות שנתערבו בכשרות
דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים (סימנים קי״ב–קי״ט)
- קי״בדיני פת של עובדי כוכבים
- קי״גדיני בשולי עובדי כוכבים
- קי״דדיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים
- קט״ודין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וגבינה וחמאה
- קט״זדברים האסורים משום גלוי
- קי״זשלא לעשות סחורה מדבר איסור
- קי״חדין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים
- קי״טהחשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים
הלכות הכשר כלים (סימנים ק״כ–קכ״א)
הלכות נותן טעם לפגם (סימן קכ״ב)
הלכות יין נסך (סימנים קכ״ג–קל״ד)
- קכ״גכמה דינין מיין נסך (ואיזו יין נאסור משום יין נסך)
- קכ״דמי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית
- קכ״הדין יין הבא מכח עובד כוכבים וכח כחו
- קכ״ודין יין שנתערב ביין נסך ודין נצוק חבור
- קכ״זאם נאמן האדם לאסור יינו של חבירו
- קכ״חדין מקום שיש בו יין ונתיחד עובד כוכבים שמה
- קכ״טדין המניח יין ביד עובד כוכבים וישראל יוצא ונכנס (וכה"ג)
- ק״לדיני חתימת היין
- קל״אדין יין כשר שנעשה ברשות עובד כוכבים
- קל״בשלא ליהנות מיין נסך
- קל״גשלא להשתכר ביין נסך ולא לעשות ממנו סחורה
- קל״דדין יין שנתנסך ונתערב
הלכות כלי היין (סימנים קל״ה–קל״ח)
הלכות עבודת כוכבים (סימנים קל״ט–קנ״ח)
- קל״טדיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם
- ק״מדין תקרובת עבודת כוכבים שנתערב
- קמ״אדין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים
- קמ״בשהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה
- קמ״גשלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים
- קמ״דדמי עבודת כוכבים מה דינם
- קמ״האיזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה
- קמ״ואיזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול
- קמ״זשלא להשביע בשם אלילים של עובדי כוכבים ודיני הזכרת שמה
- קמ״חדיני חגי האלילים
- קמ״טדיני יריד מעובדי כוכבים
- ק״נלהתרחק מדרך אלילים ושלא לשחות בפניה
- קנ״אדברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם
- קנ״בשלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים אף על פי שאוכל משלו
- קנ״גדיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים
- קנ״דדיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית
- קנ״האם מותר להתרפאות מעובד כוכבים
- קנ״ואם מותר להסתפר מעובד כוכבים
- קנ״זעל איזה עבירות יהרג ואל יעבור
- קנ״חעובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות
הלכות ריבית (סימנים קנ״ט–קע״ז)
- קנ״טשמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית
- ק״סגודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו
- קס״אדין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא
- קס״בשלא להלוות סאה בסאה
- קס״גדין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו
- קס״דהממשכן שדה לא יחכירנו
- קס״הדין המלוה על המטבע והוסיפו עליו
- קס״והמלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו
- קס״זבאיזה אופן מותר להלות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח
- קס״חקסח-קסט כמה דיני רבית הנעשית באמצעות העובד כוכבים
- קס״טסימן קס״ט
- ק״עשלא יוכל ישראל להיות ערב לישראל שלוה מן העובד כוכבים ברבית
- קע״אדין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
- קע״בהממשכן בית או שדה על מנת שיאכל פירות
- קע״גהרבה פרטי דיני רבית
- קע״דדין המוכר לחבירו על מנת להחזיר
- קע״הדין הפוסק על הפירות כפי השער
- קע״ואיזה השכרה מותרת ואיזה אסורה
- קע״זשלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית
הלכות חקות העובדי כוכבים (סימן קע״ח)
הלכות מעונן ומכשף (סימן קע״ט)
הלכות כתובת קעקע וקריחה (סימן ק״פ)
הלכות גילוח (סימן קפ״א)
הלכות לא ילבש גבר (סימן קפ״ב)
הלכות נדה (סימנים קפ״ג–ר׳)
- קפ״גאשה שרואה טיפת דם צריכה לישב ז' נקיים
- קפ״דשצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה
- קפ״הדין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני
- קפ״ודיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש
- קפ״זדיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש
- קפ״חדיני מראות הדם
- קפ״טדיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע
- ק״צדיני כתמים ובדיקת האשה
- קצ״אדין אשה שמצאה דם בהשתנה
- קצ״בדיני כלה הנכנסת לחופה
- קצ״גדין דם בתולים
- קצ״דדיני יולדת ומפלת
- קצ״הדברים האסורין בזמן נדותה
- קצ״ודיני לבישת הלבון ובדיקתה
- קצ״זשלא תטבול האשה ביום
- קצ״חדיני טבילה וחציצתה
- קצ״טשצריכה האשה לבדוק בית הסתרים ודיני חפיפה בשבת ובחול
- ר׳אימתי תעשה ברכת הטבילה
הלכות מקואות (סימנים ר״א–ר״ב)
הלכות נדרים (סימנים ר״ג–רל״ה)
- ר״גאיזה דברים משובחים ואיזה הם מגונים
- ר״דדין המתפיס בנדר
- ר״הדין האוסר דבר עליו באיסור תורה
- ר״ודיני ידות הנדרים
- ר״זדין כנויי נדרים
- ר״חדיני סתם נדרים והנודר בחרם
- ר״טהשומע שחבירו נודר ואמר אמן
- ר״ישצריך לפרוט הנדר כשפתיו
- רי״אהמתנה שנדריו לא יהיו נדרים
- רי״בדין הנודר בתורה
- רי״גשאין הנדרים חלים על דבר שאין בו ממש
- רי״דלעבור על מנהג צריך התרה
- רט״והנדרים חלים על דבר מצוה
- רט״זחילוק בין האומר פירות אלו או לא אמר אלו ודין הנודר מהמבושל (וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון תורה)
- רי״זדין הנודר מהמבושל מהמליח ממעשה קדירה ודומיהם וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם
- רי״חכיצד הולכין אחר כוונת הנודר
- רי״טדין הנודר בלא קביעות זמן
- ר״כחילוק שבין קונם יין להיום או לזמן ודין הנודר על דבר שאינו קבוע
- רכ״אדיני הנודר הנאה מחבירו
- רכ״במי שהתנו מודר הנאה ממנו ורוצה ליתן טעות לבתו
- רכ״גדין המדיר בנו לתלמוד תורה
- רכ״דמי שאמר נכסך עלי חרם
- רכ״הסימן רכ״ה
- רכ״ושותפים שהדירו זה את זה
- רכ״זדין מי שאסר עצמו מכל ישראל
- רכ״חדין התרת נדרים וההבדל שבין פתח לחרטה והיאך נקרא על דעת רבים
- רכ״טדין נדר שהותר מקצתו או מי שנדר על דבר א' שני פעמים
- ר״לסימן ר״ל
- רל״אהנודר על תנאי או מי שתולה נדרו בדעת אחרים
- רל״בדין נדרי זרוזין והבאי ושגגות ואונסין
- רל״געונת נדרים לזכר ולנקבה
- רל״דמתי האב והבעל מפירין ומתי מפירין שניהם יחד
- רל״ההמדיר אשתו מתשמיש או שלא תלך לבית אביה ודומיו
הלכות שבועות (סימנים רל״ו–רל״ט)
הלכות כבוד אב ואם (סימנים ר״מ–רמ״א)
הלכות כבוד רבו ות"ח (סימן רמ״ב)
הלכות כבוד תלמיד חכם (סימנים רמ״ג–רמ״ד)
הלכות מלמדים (סימן רמ״ה)
הלכות תלמוד תורה (סימן רמ״ו)
הלכות צדקה (סימנים רמ״ז–רנ״ט)
- רמ״זגודל שכר צדקה ואם כופין עליה
- רמ״חמי חייב בה ומי ראוי לקבלה
- רמ״טכמה חייב ליתן וכיצד יתננה
- ר״נכמה ראוי ליתן לכל אחד ואחד
- רנ״אלמי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו
- רנ״בדין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם
- רנ״גמי הוא הראוי ליטול צדקה
- רנ״דשלא לקבל צדקה מאחרים
- רנ״הלהרחיק מקבלתה
- רנ״וקופה ותמחוי היאך נגבים ומתחלקים
- רנ״זסדר גביית הצדקה ושלא לאחרה
- רנ״חדין המתפיס בצדקה
- רנ״טהנודר ואינו יודע מה נדר ודין אמירה לגבוה (ודין אם מותר לשנות צדקה והנהגת הגבאי עם הצדקה או הממונה עליה)
הלכות מילה (סימנים ר״ס–רס״ו)
הלכות עבדים (סימן רס״ז)
הלכות גרים (סימנים רס״ח–רס״ט)
הלכות ספר תורה (סימנים ר״ע–רפ״ד)
- ר״עשכר מצות כתיבת ס"ת
- רע״אהעור שנכתבה עליו ושרטוטה ודין הדיו
- רע״בדין רוחב הדפין
- רע״גשיעור הגליון וריוח בין שיטה לשיטה ובין דף לדף
- רע״דשצריך לכתוב אותה לשמה ודין תיקון האותיות וזיונן
- רע״הצורות פרשה פתוחה וסתומה וצורת השירה
- רע״ודין תליית הדילוג ודין הטועה בכתיבת השם
- רע״זשלא להפוך היריעה על פניה
- רע״חדין תפירת ספר תורה
- רע״טדיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה
- ר״פנקרעה היריעה לאחר תפירתה
- רפ״אמי כשר לכתיבת ס"ת ואם אמר הסופר שלא כתב האזכרות לשמן
- רפ״בלנהוג כבוד בספר תורה ודין תשמישיה
- רפ״גשיכול לדבק תורה נביאים וכתובים יחד
- רפ״דשלא לכתוב בלא שרטוט
הלכות מזוזה (סימנים רפ״ה–רצ״א)
הלכות שלוח הקן (סימן רצ״ב)
הלכות חדש (סימן רצ״ג)
הלכות ערלה (סימן רצ״ד)
הלכות כלאי אילן (סימן רצ״ה)
הלכות כלאי הכרם (סימן רצ״ו)
הלכות כלאי זרעים והלכות כלאי בהמה (סימן רצ״ז)
הלכות כלאי בגדים (סימנים רצ״ח–ש״ד)
הלכות פדיון בכור (סימן ש״ה)
הלכות בכור בהמה טהורה (סימנים ש״ו–ש״כ)
- ש״ודין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג
- ש״זדין הבכור אחר שחיטה ושאינו יכול למכרו ולא לשוחט ועד שיפול בו מום
- ש״חאיסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו
- ש״טדיני בכור בזמן הזה
- ש״ידין בכור שנשחט שלא על פי חכם
- שי״אדין החשוד למכור הבכור
- שי״בדין הנוטל שכר לראות בכור
- שי״גשלא להטיל מום בבכור
- שי״דמי נאמן על הטלת מום בבכור
- שט״ודין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוניגוס
- שט״זדין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה
- שי״זדין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות
- שי״חכמה ספיקות בדיני בכור בהמה
- שי״טדין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור
- ש״כמי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים
הלכות פטר חמור (סימן שכ״א)
הלכות חלה (סימנים שכ״ב–ש״ל)
- שכ״בהפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ
- שכ״גחלה דרבנן היאך ניתנת ונאכלת ודין תערובתה בחולין
- שכ״דשיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב
- שכ״הדין ב' עיסות שאין בהן כשיעור
- שכ״ואחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו
- שכ״זמתי חל על העיסה חיוב חלה
- שכ״חדין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה
- שכ״טאיזה פת חייב בחלה
- ש״לדין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים
הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז (סימנים של״א–של״ג)
הלכות נידוי וחרם (סימן של״ד)
הלכות ביקור חולים ורפואה ונוטה למות וגוסס (סימנים של״ה–של״ט)
הלכות קריעה (סימן ש״מ)
הלכות אנינות (סימן שמ״א)
הלכות אבילות (סימנים שמ״ב–ת״ג)
- שמ״במי שהכין צרכי חופתו ומת לו מת שחייב עליו אבילות
- שמ״גמצות הלויית המת
- שמ״דחיוב ההספד וגודל שכרו וכיצד ועל מי מספידין
- שמ״הדין המאבד עצמו לדעת ומנודה והרוגי ב"ד והפורשין מן הצבור
- שמ״ומי שקר
- שמ״זשלא לעורר על מתו שלשים יום לפני הרגל
- שמ״חדין שרפה על המת והאומר אל תקברוני
- שמ״טאיסור הנאה במת ובתכריכיו
- ש״נדברים העשויים למת ואין בו משום דרכי האמורי
- שנ״אדין כלאים וציצית למת
- שנ״בבאיזו בגדים קוברין ואין האיש מלביש את האשה
- שנ״גהיאך מוציאין מת גדול או קטן ובאיזו מטה
- שנ״דעיר שיש בה שני מתים איזה קודם
- שנ״הדברים שמשנים באשה יותר מבאיש
- שנ״וגבו לצורך המת והותירו
- שנ״זאיסור הלנת המת ומתי מותר להלינו
- שנ״חנושאי המטה פטורים מקריאת שמע ומתפלה
- שנ״טמקום יציאת המת והאבלים
- ש״סמת וכלה ומילה איזה קודם
- שס״אהלוית המת ובטול ת"ת להלויתו
- שס״בלקבור בקרקע ואם קוברין שני מתים יחד
- שס״גאיסור פנוי המת והעצמות ממקומן
- שס״דאיסור הנאה של קבר והאבן והבנין
- שס״ההחופר קבר פטור מק"ש וכמה מרחיקין הקברות מהעיר
- שס״ודין המוכר קבר ואשה שירשה קבר ממשפחתה
- שס״זקוברים מתי עכו"ם ושלא יהלך בבית הקברות בתפילין וציצית
- שס״חשלא לנהוג קלות ראש בבית הקברות
- שס״טעל איזה טומאה הכהן מוזהר
- ש״עמי הוא החשוב כמת אף על פי שעודנו חי
- שע״אדין אהל היאך מביא הטומאה
- שע״בהיתר טומאה במקום מצוה ודין קברי עובדי כוכבים
- שע״גאיזה כהן מוזהר על הטומאה ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא
- שע״דטומאת כהן למת מצוה לנשיא ולרבו ועל איזה מת מתאבלין
- שע״האימתי מתחיל האבילות ולמי שמפנין מקבר לקבר
- שע״ומנהג המנחמים ודין מת שאין לו מנחמים
- שע״זדין עבדים ושפחות ומנודה שיש להם אבילות
- שע״חדיני סעודת הבראה לאיש ולאשה
- שע״טדין ברכת המזון בבית האבל
- ש״פדברים שהאבל אסור בהם
- שפ״אאיסור רחיצה וסיכה לאבל
- שפ״באיסור נעילת הסנדל לאבל
- שפ״גאיסור תשמיש המטה לאבל
- שפ״דהאבל אסור בתלמוד תורה
- שפ״הדין שאלת שלום באבל
- שפ״ועטיפת הראש באבל
- שפ״זדין כפיית המטה
- שפ״חאבל ביום ראשון אסור להניח תפילין
- שפ״טאבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ
- ש״צדיני גלוח וסריקה באבל
- שצ״אאבל אסור בכל מיני שמחה
- שצ״באבל אסור כל ל' יום לישא אשה
- שצ״גמתי האבל יכול לצאת מביתו
- שצ״דשלא להתקשות על המת יותר מדאי
- שצ״המקצת יום השבעה והשלשים ככולו
- שצ״ודין אבל שלא נהג אבלותו כל שבעה
- שצ״זדיני עדות לנהוג אבילות על פיהם
- שצ״חאבלות יום ראשון דאורייתא
- שצ״טדיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות
- ת׳דיני אבלות בשבת
- ת״אדברים הנוהגים בחול המועד
- ת״בדין שמועה קרובה ורחוקה
- ת״גדיני המלקט עצמות
עוד: אורח חיים · אבן העזר · חושן משפט · קיצור שולחן ערוך
מקור הנוסח
- שולחן ערוך יורה דעה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Yoreh De'ah – אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)