שולחן ערוך יורה דעה · [object Object] · סימן שצ״ה
מקצת יום השבעה והשלשים ככולו
3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
כיון שעמדו מנחמים מאצל האבל ביום שביעי מותר בכל דברים שאסור בהם תוך שבעה דמקצת היום ככולו לא שנא מקצת יום שביעי לא שנא מקצת יום שלשים כיון שהנץ החמה ביום שלשים בטלו ממנו גזרת שלשים (רא"ש ורבינו ירוחם): הגה ובמדינות אלו שאין המנחמין רגילין לבא ביום ז' צריך להמתין עד שעה שרגילין המנחמים לבא בשאר ימים דהיינו לאחר יציאה מבית הכנסת שרגילין לבא מנחמין כן נראה לי ודלא כמו שרגילין להמתין שעה על היום דאין הדבר תלוי רק בעמידת המנחמין (כן משמע באשיר"י) :
סעיף ב׳
שמע שמועה רחוקה בלילה כיון דסגי בשעה אחת סלקא אפילו בלילה:
סעיף ג׳
מי שמת אביו או אמו בראש חדש ניסן לא אמרינן בכ"ט באדר שאחריו מקצת היום ככולו אלא צריך לנהוג דברים האסורים בי"ב חדש עד שיכנס ראש חדש ניסן: הגה ונהגו להוסיף עוד היום שמת בו האב או האם לנהוג בו דין י"ב חדש ונכון הוא :
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן שצ״ה?
סימן שצ״ה בשולחן ערוך יורה דעה, ב[object Object]: מקצת יום השבעה והשלשים ככולו. יש בו 3 סעיפים, והוא פותח במילים ״כיון שעמדו מנחמים מאצל האבל ביום שביעי מותר״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך יורה דעה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Yoreh De'ah – אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)