שולחן ערוך יורה דעה · [object Object] · סימן קצ״ז
שלא תטבול האשה ביום
5 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
אין הנדה והזבה והיולדת עולות מטומאתן בלא טבילה שאפילו אחר כמה שנים חייב כרת הבא על אחת מהן אלא אם כן טבלו כראוי במקוה הראוי:
סעיף ב׳
אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד: הגה ומותרת לטבול ליל שבת (ר"ח ור' אליה וא"ז ובה"ג וסה"ת וסמ"ג בשם ר' שמואל שהנהיג כך בתו) אם לא יכלה לטבול קודם לכן (ב"י ומרדכי בשם כמה רבוותא ע"ש) ודוקא אם בעלה בעיר אבל בלא"ה אסור (כן משמע בת"ה סי' רצ"ה) ואם היה אפשר לה לטבול קודם לכן כגון שהיה אחר לידה או שלא היה בעלה בעיר ובא בערב שבת י"א שאסורה לטבול (שם ובמהרי"ו בפסקיו סימן מ"ח כדעת ב"י) וכן נהגו במקצת מקומות אבל במקום שאין מנהג אין להחמיר ובמקום שנהגו להחמיר גם במוצאי שבת לא תטבול דמאחר שהיה אפשר לה לטבול קודם לכן אין מרחיקין הטבילה מן החפיפה (אגור ובמהרי"ל) וכן אלמנה שאסורה לטבול טבילה ראשונה בליל שבת משום דאסור לבא עליה ביאה ראשונה בשבת אסורה לטבול ג"כ במוצאי שבת (מהרי"ל) ויש מקילין ומתירין לטבול במ"ש הואיל שלא טבלה בשבת משום חשש איסור (בית יוסף):
סעיף ג׳
אסורה לטבול ביום ז' ואפילו אם ממתנת מלטבול עד יום ח' או ט' אינה יכולה לטבול ביום משום סרך בתה (פי' דבוק הבת וקורבתה לעשות כמעשה האם שתטבול ביום כמוה ולא תבחין שאמה לאחר שבעה טבלה ולא בשביעי עצמו): הגה והכלות הטובלות קודם החופה יכולות לטבול ביום דהא לא באין אצל החתן עד הלילה אבל אחר החופה דינן כשאר נשים (מהרי"ל):
סעיף ד׳
היכא דאיכא אונס כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צנה או פחד גנבים וכיוצא בו או שסוגרין שערי העיר יכולה לטבול בשמיני מבעוד יום אבל בשביעי לא תטבול מבעוד יום אף על גב דאיכא אונס:
סעיף ה׳
אם עברה וטבלה בח' ביום בלא אונס אפילו הכי עלתה לה טבילה וכן אם עברה וטבלה בז' ביום עלתה לה טבילה: הגה ומכל מקום לא תשמש אפילו בשמיני עד הלילה ותסתיר טבילתה מבעלה עד הלילה (ב"י בשם האגור):
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן קצ״ז?
סימן קצ״ז בשולחן ערוך יורה דעה, ב[object Object]: שלא תטבול האשה ביום. יש בו 5 סעיפים, והוא פותח במילים ״אין הנדה והזבה והיולדת עולות מטומאתן בלא טבילה״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך יורה דעה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Yoreh De'ah – אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)