שולחן ערוך אבן העזר
178 סימנים ב־8 הלכות, עם הגהות הרמ״א.
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
הלכות פריה ורביה (סימנים א׳–ו׳)
הלכות אישות (סימנים ז׳–כ״ה)
- ז׳דין אשה שנשבית ואיזו היא נקראת חללה
- ח׳בכל ספק הולד הולך אחר הזכר
- ט׳איזה אשה נקראת קטלנית
- י׳איזו גרושה מותרת לחזור לבעלה
- י״אאשה הנחשדת על אשת איש
- י״בעידי גט וכן עדים שהעידו מיתת הבעל אם רשאים לישא האשה ההיא
- י״גגרושה או אלמנה צריכה להמתין צ' יום טרם שתנשא ושלא ישא מינקת חבירו ומעוברת חבירו
- י״דשלא ישא אשה בימי האבל
- ט״ואיסור ערוה דאורייתא ודרבנן
- ט״זאיסור כותית ושפחה
- י״זהיתר אשת איש שמת בעלה ואומרת גרשתני ודיני הערוה ודין נשאת באיסור ובטעות
- י״חקדושין במי תופסין
- י״טסוקלין על חזקה שהיא בחזקת ערוה
- כ׳באיזו ביאה חייב הבא על הערוה
- כ״אלהתרחק מן העריות
- כ״באיסור יחוד ועם מי אסור להתייחד
- כ״גאיסור הוצאת זרע לבטלה ודברים המביאים לכך
- כ״דאין ישראל חשודים על הרביעה ועל הזכר
- כ״הלגדור גדר שלא להרבות בתשמיש וכיצד יתנהג בשעת תשמיש
הלכות קידושין (סימנים כ״ו–ס״ה)
- כ״ושלא לקדש בביאה ואיסור ביאה על הפנויה אפי' אם יחדה
- כ״זכיצד לשון הקידושין ושיאמר הוא ויתן הוא
- כ״חהמקדש בגזל בפקדון או במלוה ובאיסור הנאה דאורייתא ודרבנן
- כ״טשצריך ליתן הכסף במתנה שלימה ודין המקדש במשכון או במנה ונמצא חסר או רע
- ל׳לאיזה מקום צריך ליתן הכסף ודין אם קדשה בככר
- ל״אשאין מקדשין בפחות משוה פרוטה ואם צריך שומא
- ל״בכיצד האשה מתקדשת בשטר
- ל״גכיצד האשה מתקדשת בביאה
- ל״דברכת האירוסין ואם צריך עשרה
- ל״הדיני שליחות לקדושין
- ל״וכל דיני שליחות לאשה
- ל״זכל דיני קדושי קטנה
- ל״חהמקדש על תנאי וכל דיני תנאי
- ל״טהמקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ומומין ועל מי להביא ראיה אם נמצאו
- מ׳דין המקדש לאחר זמן כגון לאחר שתלד ודומיו
- מ״אדין המקדש שתי אחיות או הרבה נשים והיו בהם נכריות
- מ״באין מקדשין אלא לרצון האשה ובפני ב' עדים
- מ״גאין קידושין לקטן ודיני קטן וקטנה אם הגדילו
- מ״דקדושי חרש שוטה וקטן עריות וחייבי לאוין
- מ״השחוששין לסבלונות ולכתובה
- מ״ודיני קלא בקידושין ואם מבטלין הקול
- מ״זעדים המכחישין זה את זה בקדושין או היא אומרת נתקדשתי וחזרה
- מ״חאמר לה קדשתיך והיא אומרת לא או להפך
- מ״טקידש אחת מחמש נשים וכל אחת אומרת אותי קידש
- נ׳מתי חוזרין הקדושין והסבלונות ודיני קנסות
- נ״אדברים שנקנו באמירה אם נתנו ליכתוב
- נ״בהפוסק מעות לחתנו ואינו רוצה ליתן לו
- נ״גדין הפוסק לבנו או בתו אם קנו ודין אם נפלה לפני היבם ודין מתה הבת
- נ״דדין הפוסק לבנו או לבתו ומת
- נ״הדין ארוסה לענין מזונות וקבורה וירושה ואם יש כתובה
- נ״וכמה זמן נותנין לארוסה
- נ״זהיה לה חצר בדרך ונכנסה עמו
- נ״חכמה כסות יתן לבתו
- נ״טהמשיא בנו גדול בבית קנאו
- ס׳דיני השושבינות
- ס״אחופה לענין מה קונה
- ס״במתי מברכין ברכת חתנים ואם אוכלין בהרבה בתים
- ס״גבעילת מצוה וברכתו
- ס״דזמן נשואי בתולה וברכתה ואלמנה ואם אינו רוצה לעשות סעודה
- ס״המצוה לשמח חתן וכלה ודין מת וכלה
הלכות כתובות (סימנים ס״ו–קי״ח)
- ס״וכמה דיני כתובה
- ס״זדין כתובת אלמנה וחש"ו היא או הוא וגר שנתגייר
- ס״חכיצד טענת בתולים ומתי נאסרה ומפסדת כתובתה
- ס״טבמה מתחייב האדם לאשתו ובניו
- ע׳דין חיוב מזונות אשתו ובניו ואם חייב להשכיר עצמו
- ע״אשחייב לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים
- ע״בדין המדיר את אשתו מליהנות
- ע״גשחייב בכסות ומדור וכלי בית לאשתו
- ע״דהמדיר אשתו מכמה דברים
- ע״החילוק הארצות לענין נישואין ודיני ארץ ישראל
- ע״וחיוב עונה
- ע״זדיני מורד ומורדת או אומרת מאיס עלי
- ע״חחיוב פדיונה
- ע״טחיוב רפואתה
- פ׳מעשה ידיה שהיא חייבת לבעלה ודיני מניקה ושאינה רוצה לעשות מלאכה
- פ״אהמקדיש מעשה ידי אשתו
- פ״בנדרה שלא להניק ודין מניקה שנתגרשה
- פ״גחבלת אשת איש למי הוא
- פ״דדין מציאת האשה
- פ״הדיני נכסי מלוג וצאן ברזל
- פ״ושלא לקבל פקדונות מנשים עבדים וקטנים
- פ״זשאין חזקה בנכסי אשת איש
- פ״חכל היוצאת מתחת בעלה במיתה או בגט או במיאון נוטלת נכסים
- פ״טחיוב קבורת אשתו
- צ׳דין הבעל יורש את אשתו ומה הוא שאינו יורש ודין מכירת האיש בנכסיו המשועבדים לאשתו וטענה נחת רוח עשיתי לבעלי
- צ״אאשה שהכניסה מלוה לבעלה ומחלה
- צ״בהאיש שסילק עצמו מפירות נכסי אשתו ומירושתה
- צ״גדין מזונות האלמנה
- צ״דחיוב דירת אלמנה וכסותה ואם אמרה שיתנו לה מזונות בבית אביה
- צ״החיוב מעשה ידיה ליורשים ואם השביחו הנכסים אם נוטלת בהם
- צ״ושבועות אלמנה וגרושה על כתובה
- צ״ז(אם) הבעל יכול להשביע אשתו בטענת ספק
- צ״חפטרה משבועה או ייחד לה מטלטלין גובה בלא שבועה
- צ״טשמין לאשה אלמנה בגדיה
- ק׳כתובה ממה נגבית וכל יתר דיני כתובה
- ק״אעד כמה גובה כתובתה
- ק״בדין גביית חוב וכתובת אלמנה
- ק״גאלמנה שמוכרת נכסיה לכתובתה אם צריכה למכור על פי בית דין
- ק״דבית דין שמכרו וטעו וכן שאר שלוחין
- ק״הדין המוכרת ומוחלת כתובתה
- ק״והכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא
- ק״זהכותב כל נכסיו לאשתו אם קנתה ויצא עליו שטר חוב
- ק״חדין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מן הבנים
- ק״טשכיב מרע שאמר תנו מאתים זהובים לאשתי בכתובה
- ק״ישכותבין שובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה
- קי״אדין כתובת בנין דכרין
- קי״במזונות הבנות ממה נזונות ועד כמה וכל דיניהם
- קי״געישור נכסים ממה נגבים
- קי״דדין מי שקבל עליו לזון בת אשתו וחבירו
- קט״ודיני היוצאת בלא כתובה והמפסדת כתובתה
- קט״זדין כתובה ותנאיה ודין הנושא אשה באיסור
- קי״זדין כתובה באשה שאין לה וסת או שאר מומין ודין קטלנית
- קי״חתקנת נשואין של קהל טוליטולה ודיני נדוניא
הלכות גיטין (סימנים קי״ט–קנ״ד)
- קי״טמה דבה ימצא באשה שתתגרש ושלא תדור הגרושה עמו בחצר
- ק״כשאין לכתוב הגט אם לא שמע מפי המגרש
- קכ״אצריך להיות בדעתו מכתיבה עד נתינה
- קכ״באמר לכתוב הגט וטעה או נאבד
- קכ״גמי ראוי לכתוב הגט ונכתב וניתן בשבת
- קכ״דעל מה נכתב הגט
- קכ״הבמה נכתב הגט ותיקון הכתיבה והקלף
- קכ״ונוסח לשון הגט ודקדוק אותיותיו
- קכ״זשצריך להזכיר הזמן בגט ודין קדימה ואיחור
- קכ״חשצריך להזכיר בגט מקום דירת הבעל ואשה ועדים
- קכ״טדיני שם האיש והאשה וחתימת הגט ודין מומר המגרש
- ק״לדיני עדי הגט וחתימתו ואם אינם יודעים לקרות או לחתום
- קל״אצריך שיהיה כתיבתו וחתימתו לשמה
- קל״בשצריך להזכיר שם האיש ואשתו והמביא גט ונפל ממנו
- קל״גצריך שימסור הגט בפני שני עדים כשרים
- קל״דצריך שיבטל הבעל כל מודעות
- קל״הצריך לקרות הגט קודם נתינה ולאחריו
- קל״ודין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה והמגרש בשבת
- קל״זצריך שיתירנה היתר גמור
- קל״חדין נתינת הגט בידו
- קל״טדין קבלה מידו ואם זרק לה ולחצרה
- ק״מדין שליח להולכה וקבלה והובאה
- קמ״אדין השליחות והחזרה ממנו
- קמ״בדין המביא גט בח"ל
- קמ״גדין המגרש על תנאי
- קמ״דדין תנאי ואם יש טענת אונס בגט
- קמ״הדין ש"מ ואם עמד ומת מחמת מקרה רע
- קמ״ודין המגרש לאחר זמן ומי שנתגרש על תנאי
- קמ״זאין כותבין תנאי בגט ואם כתבו מה דינו
- קמ״חדין המגרש בגט ישן והמגרש בתנאי ושלא יתייחד עמה
- קמ״טדין המגרש את אשתו ואח"כ בא עליה או נתייחד עמה
- ק״נדין פיסול גט שאם נשאת בהן
- קנ״אהסופר שטעה בגט ובשובר
- קנ״בדין שני עדים אומרים שנתגרשה והאומרת אשת איש הייתי ונתגרשתי
- קנ״גדין המוצא גט בשוק למי יחזור אותו
- קנ״דלמי שכופין להוציא בגט בין איש בין אשה וסדר כתיבת הגט ונתינתו
הלכות מיאון (סימן קנ״ה)
הלכות יבום (סימנים קנ״ו–קס״ח)
- קנ״ואיזו נקרא זרע קיימא לפטור מן היבום
- קנ״זדיני גרים ומומר ואיזה נקרא אח ליבום
- קנ״חבאיזה אופן אשה נאמנת להתייבם ואם עד אחד נאמן
- קנ״טיבמה שנתקדשה לזר אם יש זיקה לאסור בקרובותיו
- ק״סחיוב מזונות היבמה וקבורתה ודין נכסיה וירושתה
- קס״אמי שהיו לו אחים רבים או נשים רבות שמתו ונפלו נשותיהם לפניו
- קס״בדיני צרת היבמה וקרובותיה
- קס״גהמייבם זוכה בנכסי המת וטענת בני היבם
- קס״דשהיבמה לא תתייבם ולא תחלוץ תוך ג חדשים ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת
- קס״האיזה מהם קודם או חליצה או יבום
- קס״ומצות יבום שתלך היבמה אחר היבם ושיקדשנה ואם כינס בביאה באיזו ביאה היא
- קס״זדין יבם קטן וחליצתו וכן קטנה
- קס״חמשכנסה הרי היא כאשתו ועל מי חיוב כתובתה
הלכות חליצה (סימנים קס״ט–קע״ח)
- קס״טכל דיני חליצה בפרטות
- ק״עדין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר
- קע״אדין ב' יבמות הרשות קטנות
- קע״בדין יבם סריס וחרש שוטה וקטן וטומטום וכן היבמה
- קע״גדין יבמה האסורה ליבם באיסור כרת ודין צרתה וסוטה וצרתה וקטנה שמיאנה
- קע״דדין האסורה ליבם באיסור לאו ועשה
- קע״הדין יבמה שהיתה אסורה והותרה
- קע״ודין יבמה שאינו בת יבום משום ספק זקוקה ודין נשי התערובות
- קע״זהלכות אונס ומפותה
- קע״חהלכות סוטה
עוד: אורח חיים · יורה דעה · חושן משפט · קיצור שולחן ערוך
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אבן העזר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Even HaEzer – אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)