שולחן ערוך יורה דעה · [object Object] · סימן קפ״ד

שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה

12 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   רוב הנשים יש להם וסתות (פי' זמן קבוע אורח כנשים) לראות בזמן ידוע כגון מעשרים לעשרים יום או מל' לל' יום וכל אשה שיש לה וסת קבוע בא עליה שלא בשעת וסתה ואינה צריכה בדיקה לפני תשמיש (רמב"ם) : הגה גם אין לה להחמיר לבדוק עצמה לא לפני תשמיש ולא לאחר תשמיש שלא יהא לבו נוקפו ופורש (טור ומרדכי ריש הל' נדה ורוב הפוסקים) אבל שלא בשעת תשמיש כל המרבה לבדוק הרי זו משובחת:

2. סעיף ב׳

   בשעת וסתה צריך לפרוש ממנה עונה אחת ולא משאר קריבות אלא מתשמיש (המטה) בלבד אם הוא ביום פורש ממנה אותו היום כולו אפי' אם הוסת בסופו ומותר מיד בלילה שלאחריו וכן אם הוא בתחילתו פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו וכן הדין אם הוא בלילה פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ולאחריו בין שקבעה וסת בג"פ או בפ"א: הגה וכל זה לא מיירי אלא בוסת התלוי בימים אבל לא בוסת התלוי בשינוי הגוף (ב"י בשם הראב"ד) וע"ל סימן קפ"ט ואשה שמשנית וסתה להקדים ב' או ג' ימים או לאחר כשמגיע זמן וסתה צריך לפרוש ממנה ב' או ג' ימים קודם או אחריו (הגהות מיימוני פ"א דהלכות איסורי ביאה) וע"ל סי' קפ"ט:

3. סעיף ג׳

   במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה שלא הגיעה לימי הנעורים ולא הביאה סימנים אין צריך לפרוש סמוך לוסתה כל זמן שלא קבעתו ג"פ והוא הדין לזקנה שנסתלקו דמיה:

4. סעיף ד׳

   אם רגילה לראות בהנץ החמה ולא קים לן שפיר אי קודם הנץ החמה או אחריו אינה אסורה אלא ביום:

5. סעיף ה׳

   אם רגילה לראות ראייה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה אסורה בלילה וביום כשיעור הנמשך בו:

6. סעיף ו׳

   אם וסת נמשך ב' או ג' ימים ששופעת או מזלפת אינה צריכה לפרוש אלא עונה הראשונה של הוסת וכיון שעברה עונה ולא ראתה מותרת:

7. סעיף ז׳

   אם הגיע וסתה בימי עיבורה משהוכר עוברה או בימי מניקתה שהם כ"ד חדשים משנולד הולד אפי' מת הולד א"צ לפרוש סמוך לוסתה ואפי' בתוך וסתה מותרת בלא בדיקה (וע"ל סוף סי' קפ"ט):

8. סעיף ח׳

   היתה נחבית במחבא מפני פחד והגיע שעת וסתה אינה חוששת לו: הגה וי"א דוקא אם עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה אבל לכתחלה צריכה בדיקה (כך משמע בב"י):

9. סעיף ט׳

   שאר נשים צריכות בדיקה כשיגיע הוסת עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה וי"א שאסורה עד שתבדוק אם יש לה וסת קבוע או שהוא יום ל' אע"פ שאינו קבוע (והכי נהוג וכן הוא לקמן סימן קפ"ט):

10. סעיף י׳

    הרוצה לצאת לדרך צריך לפקוד אשתו אפילו סמוך לוסתה: הגה ואפילו בתשמיש שרי (טור בשם י"א וב"י בשם רש"י וראב"ד ורשב"א ור' ירוחם) ומ"מ המחמיר שלא לפקדה רק בדברי רצוי תע"ב (ב"י בשם סמ"ג) וכבר נתבאר דכל מיני קורבה ואהבה שרי מלבד תשמיש ואם הולך לדבר מצוה א"צ לפקוד אשתו (המ"מ פ"ד דא"ב ובהגהות ש"ד) וי"א אם אדם רוצה לילך לדרך ואשתו נדה ותטבול תוך עונה אחת צריך להמתין (נ"י פרק הבא על יבמתו):

11. סעיף י״א

    אשה שיש לה וסת לימים לבד והגיע שעת וסת' אסור לבא עליה עד שישאלנ' ואם אין לה וסת יום ל' לראייתה הוי כהגיע שעת וסתה ואם שהתה אחר הוסת שיעור שתספור ותטבול יבא עלי' ואין צריך לשאול:

12. סעיף י״ב

    היה לה וסת לימים (טור בשם רשב"א) ולוסת מוסתות הגוף (ב"י בשם הגהות מיי' פ"ד בשם רמב"ן) כגון קפיצה וכיוצא בה כיון שהוסת תלוי במעשה אימור לא קפצה ולא ראתה אבל חוששת לעונה בינונית שהיא ל' יום (ב"י בשם רשב"א וטור לקמן סי' קפ"ט):

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה