דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך יורה דעה · [object Object] · סימן קצ״ד

דיני יולדת ומפלת

14 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    יולדת אפילו לא ראתה דם טמאה כנדה בין ילדה חי בין ילדה מת ואפילו נפל וכמה הם ימי טומאתה עכשיו בזמן הזה כל היולדות חשובות יולדות בזוב וצריכות לספור שבעה נקיים נמצאת אומר שיולדת זכר יושבת ז' ללידה וז' לנקיים לזיבה והיולדת נקבה יושבת שבועים ללידה וז' נקיים לזיבה ימי לידה שהם ז' לזכר וי"ד לנקבה אם לא ראתה בהן עולים לספירת זיבתה ואם שלמו ז' נקיים בתוך י"ד לנקבה הרי זו אסורה עד ליל ט"ו ואם טבלה קודם לכן לא עלתה לה טבילה: הגה ולאחר ז' לזכר וי"ד לנקבה מותרת לבעלה מיד מאחר שספרה ז' נקיים ולא חזרה וראתה מיהו יש מקומות שנוהגין שאין טובלין תוך מ' לזכר ושמונים לנקבה (בית יוסף בשם מהרי"ק שהביא התניא ובאגודה פרק ע"פ ובמהרי"ל) ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר (ריב"ש) אבל במקום שאין מנהג אין להחמיר כלל רק מיד שלא ראתה דם אחר ז' לזכר וי"ד לנקבה וספרה ז' נקיים מותרת לבעלה (ת"ה סימן רנ"ה) אבל אם חזרה וראתה אפילו טפת דם כחרדל טמאה אע"ג דמדאורייתא דם טהור הוא כבר פשט המנהג בכל ישראל שאין בועלין על דם טהור (ב"י ואגור וטור ופוסקים בשם הגאונים) ודינו כשאר דם לכל דבר:

  2. סעיף ב׳

    המפלת בתוך מ' אינה חוששת לולד אבל חוששת משום נדה אפילו לא ראתה: הגה מפני שא"א לפתיחת הקבר בלא דם ונפקא מינה דמיד לאחר שספרה ז' נקיים מותרת ואינה חוששת לולד (ד"ע):

  3. סעיף ג׳

    המפלת כמין בהמה חיה ועוף או כמין דגים וחגבים ושקצים ורמשים וכל צורת ולד או שפיר או שליא או חתיכה שקרעוה ויש בה עצם עכשיו שאין אנו בקיאין בצורות חוששת לולד ואם כלו ז' נקיים בתוך י"ד יום אם טבלה קודם ליל ט"ו לא עלתה לה טבילה:

  4. סעיף ד׳

    ילדה ולד חי ואח"כ הפילה שליא אינה חוששת לולד אחר אלא תולה אותה בולד שילדה כבר עד כ"ג יום אבל אם הפילה נפל תחילה אין תולין בו השליא שהפילה אחר כך וחוששת לשליא ליתן לה ימי טומאה של נקבה:

  5. סעיף ה׳

    יצאה השליא תחילה אין תולין אותה בולד שתלד אחר כך אפילו הוא בן קיימא וחוששת לשליא ליתן לה ימי טומאה של נקבה:

  6. סעיף ו׳

    יצאה מקצת שליא ביום ראשון ולא נגמרה יציאתה עד יום ב' חוששת מיום ראשון אבל אינה מונה אלא מיום שני:

  7. סעיף ז׳

    המפלת דמות בהמה חיה ועוף ושליא קשורה בה אינה חוששת לולד אחר ואם אינה קשורה בה חוששת לולד אחר ואף על פי שהולד הנדמה זכר חוששין ליתן לה ימי טומאה של נקבה בשביל השליא:

  8. סעיף ח׳

    היולדת טומטום או אנדרוגינוס נותנין לה ימי טומאה של נקבה:

  9. סעיף ט׳

    הרגישה שהפילה ואינה יודעת מה אפילו לא היתה בחזקת מעוברת הרי זו טמאה לידה וחוששת שמא נקבה היתה:

  10. סעיף י׳

    נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר בין שיצא על סדר האברים כגון שיצא הרגל ואחריה השוק ואחריה הירך בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו ואם יצא ראשו כולו כאחד הרי זה כרובו ואם לא נתחתך ויצא כדרכו משתצא פדחתו ה"ז כילוד אף על פי שנחתך אח"כ ולא סוף דבר שיצא לחוץ ממש אלא אפילו משיצא חוץ לפרוזדור:

  11. סעיף י״א

    הוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה:

  12. סעיף י״ב

    היתה מקשה לילד ושמעה קולו של ולד חשוב כילוד שאי אפשר שלא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור:

  13. סעיף י״ג

    היולדת תאומים ושהה ולד אחר חבירו כגון האחד קודם שקיעת החמה והאחר אחר שקיעת החמה משיצא הראשון טמאה לידה ומונין ימי טומאה משיצא האחרון ואם הראשון ניכר שהוא זכר והשני ניכר שהוא נקבה או שאינו ניכר שני זה אם הוא זכר או נקבה מונה משיצא השני ימי טומאה לנקבה:

  14. סעיף י״ד

    יוצא דופן אם לא יצא דם אלא דרך דופן אמו טהורה מלידה ומנדה ומזיבה:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן קצ״ד?

סימן קצ״ד בשולחן ערוך יורה דעה, ב[object Object]: דיני יולדת ומפלת. יש בו 14 סעיפים, והוא פותח במילים ״יולדת אפילו לא ראתה דם טמאה כנדה בין״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך יורה דעה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Yoreh De'ah – אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)