דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך חושן משפט

427 סימנים ב־36 הלכות, עם הגהות הרמ״א.

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

הלכות דיינים (סימנים א׳–כ״ז)

  1. א׳מינוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ
  2. ב׳בית דין מכין ועונשין לצורך שעה
  3. ג׳בכמה דינין דנין
  4. ד׳כיצד אדם עושה דין לעצמו
  5. ה׳באיזה יום דנין ובאיזה זמן ביום
  6. ו׳על כמה דנין
  7. ז׳מי ראוי לדון והפסולים מחמת שנאה וקורבה
  8. ח׳שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו
  9. ט׳שלא ליקח שוחד והתרת שכר בטלה
  10. י׳להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו
  11. י״אכיצד מזמינים לדין ועל פי מי
  12. י״בדיין שבאו לפניו רך וקשה וכל דיני פשרה
  13. י״גכיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד
  14. י״דאם אחד מבעלי דינין אומר נלך לבית דין הגדול ודין האומר מאיזה טעם דנתוני
  15. ט״ואיזה דין דנין תחלה ודין דין מרומה
  16. ט״זכמה זמן נותנין להביא ראיה ודין הטלת חרם
  17. י״זלהשוות הבעלי דינין בכל דבר
  18. י״חכיצד נושאין ונותנין בדבר ושהולכין אחד הרוב
  19. י״טכיצד נותנין הפסק וסדר כתיבתו
  20. כ׳עד מתי יכול להביא ראיה לסתור דין
  21. כ״אמי שקיבל עליו להשלים הדין ליום ידוע ונאנס
  22. כ״במי שקבל עליו קרוב ופסול ודין שבועה והפוכה
  23. כ״געד מתי נאמן הדיין לומר לזה זכיתי
  24. כ״דשנזקקין לתובע תחלה
  25. כ״הדיין שטעה מתי חוזר ומתי משלם
  26. כ״ושלא לדון בדיני עכו"ם
  27. כ״זשלא לקלל דיין או שום אחד מישראל

הלכות עדות (סימנים כ״ח–ל״ח)

  1. כ״חכיצד מאיימין העדים ואין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד
  2. כ״טשלא יוכלו העדים לחזור
  3. ל׳אין עידי ממונות צריכין דרישה וחקירה וצריך להיות עדות שלם
  4. ל״אדין הרבה כיתי עדיות
  5. ל״בהמודה בפני עדים שיאמרו דברים כהוייתן ואם אמר משטה אני בך
  6. ל״גפסולי עדות מחמת קורבה ואשה ועבד
  7. ל״דעדים הפסולים מחמת עבירה
  8. ל״הפסול סומא וחרש שוטה וקטן
  9. ל״ורבים שהעידו ונמצא א' מהם קרוב או פסול
  10. ל״זהפסולים מחמת הנאה
  11. ל״חקצת דיני הזמה

הלכות הלואה (סימנים ל״ט–ע״ד)

  1. ל״טכותבין שטר ללוה בלא מלוה ועל איזה הודאה כותבין
  2. מ׳דין המחייב עצמו לחבירו
  3. מ״אדין מי שנמחק או אבד שטר חובו
  4. מ״בשכותבין השטר בכל לשון ודין אם אין המטבע מפורש
  5. מ״גשצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחוד והקדימה בפרטות
  6. מ״דדין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים
  7. מ״השהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק
  8. מ״והעדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה וכל דין קיום שטרות
  9. מ״זמי שטען אמנה הוא או פרוע
  10. מ״חשכותבין טופסי שטרות
  11. מ״טשיכירו העדים שם הלוה והמלוה ודין טעות השמות והסכום
  12. נ׳שטר שכתוב בו לויתי ממך מנה
  13. נ״אשטר שאין בו אלא עד א' או א' מהם. פסול
  14. נ״בשטר שיש בו רבית או קרוע
  15. נ״גשלא לשנות השטר
  16. נ״דדין אסמכתא ואם כותבין שובר וכיצד כותבין אותו (ודין פרעון ע"י שובר)
  17. נ״הדין מי שפרע מקצת ח
  18. נ״ודין שלישות
  19. נ״זדין שאסור להשהות שטר פרוע
  20. נ״חמי שהוציא שטר חוב על חבירו וטענת סטראי
  21. נ״טשטר מקוים והלוה טוען פרוע והמלוה אומר איני יודע
  22. ס׳דין שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי ודין שעבוד דבר שלא בא לעולם
  23. ס״אכמה דינים מענין שטרות
  24. ס״בדין אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית
  25. ס״גמי מי שהועד עליו שמחזיר אחר זיוף
  26. ס״דנפקד שרצה לעכב בח
  27. ס״הדין שטרות שנמצאו ודין שובר שנמצא ביד שליש
  28. ס״ודין מכירת שטרות ואונאתן
  29. ס״זדין שמיטה ופרוזבול
  30. ס״חדין שטרות העשויות בערכאות עכו"ם
  31. ס״טדין הוציא עליו כתב ידו מקוים או בלתי מקוים ודין טענת פרעתי ומודה מקצת
  32. ע׳דין מלוה על פה ואם א"ל אל תפרעני אלא בעדים
  33. ע״אלוה שהאמין למלוה בעל פה למה מועיל נאמנות
  34. ע״בהמלוה על המשכון והרבה דיני משכונות
  35. ע״גבמה זמן סתם הלואה וכמה פרטי דיני הלוא'
  36. ע״דבאיזה מקום ניתנה מלוה לפרוע וסדד הפרעון

הלכות טוען ונטען (סימנים ע״ה–ק״ו)

  1. ע״האם המלוה והלו' צריכין לברר הטענות (וכל דיני המחויב שבועה מן התורה או מדרבנן ומי שאינו יכול לישבע וכל שטוען התובע ונתבע ברי ושמא)
  2. ע״ואחד שלוה משנים בעל פה מזה ק' ומזה ר' וכל אחד תובע ק"ק
  3. ע״זדין שנים שלוו מאחד ודין שותפין שלוה אחד לבדו
  4. ע״חהטוען שפרע תוך הזמן
  5. ע״טדין האומר לא לויתי והחילוק שבין צא תן לו או חייב אתה ליתן לו
  6. פ׳באיזו ענין טוען וחוזר וטוען
  7. פ״אאם הודה מעצמו מתי יכול לומר משטה אני בך
  8. פ״בדין שטר שאינו מקוים או מקוים שהלוה טוען אמנה או פרוע או רבית ודין תנאי השטר והשבועה
  9. פ״גדין מלוה שהודה בשטר שהוא מזוייף
  10. פ״דהפוגם או פוחת שטרו או עד אחר מעיד שהוא פרוע
  11. פ״ההוציא שטר חוב והלה טוען שמכר לו שדהו
  12. פ״וראובן נושה בשמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן
  13. פ״זדיני שבועת היסת ושבועת דאורייתא
  14. פ״חדיני כפירה והודאה ושתהא ממין הטענה
  15. פ״טשהשכיר נשבע ונוטל
  16. צ׳הניזקין נשבעין ונוטלין כגון הנגזל והנחבל ודין המביא כלים מבית בעה"ב והוא אומר שאולים הם
  17. צ״אחנוני נשבע ונוטל ודין פנקסים
  18. צ״בדין החשוד על השבועה
  19. צ״גדין שבועת ספק ושבועת השותפין
  20. צ״דדין גלגול שבועה
  21. צ״הדין איזה שבועה נשבעין על קרקעות ודין הקדש בזמן הזה
  22. צ״וחרש שוטה וקטן איזה שבועה נשבעים וגם אשת איש
  23. צ״זלהלוות לעני ושלא לנגשו ושלא לחבול כלי אוכל נפש ואלמנה והשבת העבוט ודין הסידור
  24. צ״חסדר גביית החוב והמבקש זמן לפסול שטרו אם לא בא בזמנו
  25. צ״טכיצד משביעין ללוה אם יש לו ומחרימים מי שיודע לו נכסים ואם הוא כשר או רמאי ואם נתן שלו במתנה
  26. ק׳המבקש זמן לפרעון כמה זמן נותנים לו ואם לא בא בזמנו והמסרב צווי בית דין
  27. ק״אמגבין לבעל חוב מעות או מטלטלין ואם תלה מעותיו בעכו"ם ואם יש עליו חובות לעכו"ם
  28. ק״במאיזה קרקע מגבין החוב לבעה"ח
  29. ק״גשמין קרקע של לוה ואם טעו בשומא ושומא הדרה לעולם
  30. ק״דדין ב"ח מאוחר שקדם וגבה מקרקעי או מטלטלי ומלוה ע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר
  31. ק״הדין התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים ונפקד שתפס הפקדון בשביל הבעל חוב
  32. ק״ודין הבא ליפרע שלא בפני בעל חובו

הלכות גביית חוב מהיתומים (סימנים ק״ז–ק״י)

  1. ק״זכופין את היתומים לפרוע חוב אביהם
  2. ק״חמאיזה ענין נפרע מלוה מיורשיו ואיזה שבועה אדם מוריש לבניו
  3. ק״טמכריזין על נכסי יתומים
  4. ק״יאין נזקקין לנכסי קטן

הלכות גביית חוב מנכסים משועבדים (סימנים קי״א–קט״ז)

  1. קי״אדין מלוה בשטר גובה ממשעבדי והמלוה על פה
  2. קי״באין בע"ח טורף מהמשועבדים ממה שקנה
  3. קי״גאין בע"ח טורף ממטלטלים המשועבדים
  4. קי״דדין בע"ח עם הלוקח אם יכול לדחותו אצל הלוה
  5. קט״ודין הפירות והשבח בטורף מלוקח ויתומים
  6. קט״זכיצד כותבין לו הטירפא

הלכות אפותיקי (סימנים קי״ז–ק״כ)

  1. קי״זדין העושה שדהו או עבדו אפותיקי
  2. קי״חהכותב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך
  3. קי״טהמוכר כל שדותיו ולוה שהתנה שיגבה מן העידית
  4. ק״כהזורק ח

הלכות העושה שליח לגבות חובו (סימן קכ״א)

  1. קכ״אהשולח ח

הלכות הרשאה (סימנים קכ״ב–קכ״ח)

  1. קכ״באם מת המלוה או שביטל השליחות או ההרשאה
  2. קכ״גהרשאה על מה נכתבת וכיצד נכתבת
  3. קכ״דנתבע אם יכול לעשות מורשה
  4. קכ״ההשולח ח
  5. קכ״והפורע ח
  6. קכ״זדין איש שלוה מאשתו וגרשה או מעבדו ושחררו והלוה מן עכו"ם שנתגייר
  7. קכ״חדין הפורע ח

הלכות ערב (סימנים קכ״ט–קנ״ב)

  1. קכ״טדין הערב בשטר ועל פה ומתי נפרעין מן הערב
  2. ק״לדין הערב שפרע למלוה כיצד נפרע מן הלוה
  3. קל״אמי שחזר בו אחר שנתרצ' להיות ערב
  4. קל״בעבד ואשה וקטן שערבו ושנים שנעשו ערבים בשביל אחד ואחד בשביל שנים
  5. קל״גמי שמוחזק במטלטלין הידועים לאחר
  6. קל״דאומן שטוען בדבר שהוא אומן שקנאו מבעליו
  7. קל״הדין המחזיק בבעלי חיים כגון בהמה ועבד
  8. קל״ומי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה
  9. קל״זמי שלקט פירותיו של חבירו
  10. קל״חדין שנים האוחזין בטלית וחלוקים עליו
  11. קל״טדין שנים חלוקים בדבר ואם בא שלישי וחטפה
  12. ק״מדין המחזיק בקרקע של חבירו ודין חזקת הבתים וחניות
  13. קמ״אדין חזקת שדה הלבן והאילן
  14. קמ״בדין סיוע המערער למחזיק בהזקתו ואם היה הסיוע בטעות
  15. קמ״גדין המחזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת או ברח
  16. קמ״דשנים שהחזיקו בשדה אחת זה אכלה וזה אכלה
  17. קמ״ההביא המחזיק עדים ולא כיוונו עדותם בשנים
  18. קמ״ומחאה מבטלת החזקה ובאיזה לשון ובמה ומתי
  19. קמ״זהמערער על השדה והוא עד או דיין
  20. קמ״חמי שאבדה לו דרך שדהו
  21. קמ״טאלו שאין להם חזקה השותפין והאריסין והאפטרופסים הגזלנים והאחין וחרש שוטה וקטן
  22. ק״נמי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה
  23. קנ״אדין אלו שאין אכילתן ראיה
  24. קנ״בדין אלו שאין להם חזקה מתי יש להם חזקה

הלכות נזקי שכנים (סימנים קנ״ג–קנ״ו)

  1. קנ״גדין הוצאת זיז ומרזב והעמדת סולם ונעיצת קורות
  2. קנ״דחזקת חלונות ופתחים וכמה צריך להתרחק מהן
  3. קנ״הדין הרחקת נזיקין
  4. קנ״ודין מי שירד לאומנתו של חבירו ומי שמביא סחורה לעיר אחרת

הלכות שותפים בקרקע (סימנים קנ״ז–ק״ע)

  1. קנ״זשנים שהן שותפים בחצר ובאים לידי חלוקה כיצד יבנו הכותל
  2. קנ״חחלקו גינה או בקעה כיצד עושים הגדר
  3. קנ״טהיזק ראייה שמגג לגג וכיצד יסירוהו
  4. ק״סגג הסמוך לחצר ושתי חצרות אחת גבוה מחברתה
  5. קס״אדברים שבני החצר כופין זה את זה
  6. קס״בדברים שבני מבוי כופין זה את זה
  7. קס״גדברים שבני העיר כופין זה את זה
  8. קס״דבית ועליה של שנים ומה יש על כל אחד לתקן
  9. קס״המי שיש לו גינה תחת בד של חבירו
  10. קס״ומי שנפל כותלו לגינת חבירו
  11. קס״זשתי גינות אחת גבוה מחברתה
  12. קס״חשטף נהר את זיתיו והמוכר זיתיו לעצים
  13. קס״טמי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה לפנים מגינתו
  14. ק״עגנות המסתפקות ממעין אחד

הלכות חלוקת שותפות (סימנים קע״א–קע״ד)

  1. קע״אאיזה דבר שהשותפין כופין זה את זה לחלוק וכל דיניו
  2. קע״בבית או חצר איך נותנים ד"א ודין הזבל שבחצר ונתינת האכסניא
  3. קע״גשותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה וחלוקת ספרים ושאין להם חזקה זה על זה
  4. קע״דאחים או שותפי' או בכור שבאי' לחלוק

הלכות מצרנות (סימן קע״ה)

  1. קע״האחין שרצו לחלק וכל דיני דבר מצרא

הלכות שותפים (סימנים קע״ו–קפ״א)

  1. קע״והשיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם
  2. קע״זשותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה
  3. קע״חשותף שבקש מהמוכס שימחול לו
  4. קע״טשותפין אין להם חזקה זה על זה
  5. ק״פסימן ק״פ
  6. קפ״אשיירא שעמד עליהם גייס והציל א' מהם

הלכות שלוחין (סימנים קפ״ב–רכ״ו)

  1. קפ״בכיצד נעשה שליח או טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו
  2. קפ״געשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים
  3. קפ״דהקונה שדה על שם אחר ואחר כך אומר שהוא לעצמו (ודין שליח שמנה לג' ביחד)
  4. קפ״הסרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית
  5. קפ״והלוקח כלים מן האומן למכור
  6. קפ״זדין שליח שטוען שאירע לו אונסין
  7. קפ״חאין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה
  8. קפ״טדין אין המקח נגמר בדברים
  9. ק״צדין קניית קרקע בכסף
  10. קצ״אדין קניית קרקע בשטר
  11. קצ״בדין קניית קרקע בחזקה
  12. קצ״גהמחובר לקרקע דינו כקרקע
  13. קצ״דעכו"ם שמכר קרקע לישראל וקיבל כסף ולא כתב שטר
  14. קצ״הדין קניית קרקע או מטלטלין בחליפין
  15. קצ״ודין קניית עבד כנעני
  16. קצ״זדין קניית בהמה גסה ודקה
  17. קצ״חדין קניית מטלטלין איזה במשיכ' ואיזה במסירה ומה דינו במעות שבידו
  18. קצ״טיש דרכים שמעות קונות ויש זמן שמעות קונות
  19. ר׳דין קניית מטלטלין על ידי חצירו וכיצד קונה כליו
  20. ר״אדין רושם על החבית והתוקע כפו לחבירו
  21. ר״בדין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה
  22. ר״גכל מטלטלין נקנין בחליפין ומטבע אין נקנה בחליפין
  23. ר״דאימתי מקבל החוזר בו מי שפרע ומתי נקרא מחוסר אמנה
  24. ר״הדין מוכר מחמת אונס ומסר מודע' ובטלה
  25. ר״ודין כשאמכור אמכור לך במאה ומכר לאחר ביותר או שאמר אמכרנה לך כמו שישומו אותו ב"ד
  26. ר״זהמוכר נכסיו על תנאי ודיני אסמכתא והמחייב עצמו בדבר שאינו חייב בו
  27. ר״חמקח שנעשה בצד איסור
  28. ר״טהמקנה דבר שאינו מסויים או שלא בא לעולם
  29. ר״יהמקנה לעובר שלו או לעובר אחר
  30. רי״אדין דבר שלא ברשותו והכותב נכסיו לבניו לאחר מותו
  31. רי״בדין מקנה דירת בית או חצירו או מקדיש דבר שלא בא לעולם
  32. רי״גפירות כוורת ופירות שובך באיזה ענין קנה
  33. רי״דהמוכר בית סתם מה נמכר עמו
  34. רט״והמוכר חצר ובית הבד ומרחץ ועיר מה מכר בכלל
  35. רט״זהמוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה (וכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעורים)
  36. רי״זהמוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה
  37. רי״חהמוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים
  38. רי״טכיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם
  39. ר״כהמוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה
  40. רכ״אמוכר שאמר במאתי' ולוקח אומר במנה
  41. רכ״בשנים חלוקים על המקח ושאד טענות שבין המוכר והלוקח
  42. רכ״גהמחליף פרה בחמור יילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות
  43. רכ״דהמחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות
  44. רכ״האם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות
  45. רכ״והמוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור

הלכות אונאה ומקח טעות (סימנים רכ״ז–ר״מ)

  1. רכ״זעד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו
  2. רכ״חאסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות ולרמות במקח וממכר
  3. רכ״טהמוכר לחבירו חטים או שעורים או פירות כמה פסולת צריך לקבל הלוקח
  4. ר״להמוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין והחמיץ
  5. רל״אשלא לרמות במדה ובמשקל כיצד יעשה אותם וכיצד ישקול וחייבים להעמיד ממונים על המדות ועל השערים
  6. רל״בהמוכר דבר במדה ובמשקל וטעה או שטעה במנין המעות ומוכר דבר ונמצא בו מום
  7. רל״גהמוכר מין ונמצא מין אחר או רע ונמצא יפה
  8. רל״דהמוכר דבר איסור ואכלו הלוקח
  9. רל״הקטן וחרש ושוטה ושכור מתי מוכר מטלטלין והקונה בשבת וביום טוב
  10. רל״ועכו"ם שאנס קרקע מישראל או בעלילות דברים
  11. רל״זהמחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו
  12. רל״חכותבין שטר למוכר ולא ללוקח
  13. רל״טמי שבא ואמר אבד שטר קנייתי כיצד כותבין לו שטר אחר
  14. ר״משני שטרי מכר היוצאים על שדה אחת מזמן אחד

הלכות מתנה (סימנים רמ״א–רמ״ט)

  1. רמ״אהמתנה במה תתקיים וכן המחילה והנותן דבר שאינו מסויים
  2. רמ״בדין מתנה באונס ומסירת מודעה ומתנה טמירתא
  3. רמ״גדין המזכה לחבירו על ידי אחר ורוצה הנותן או המקבל לחזור בו
  4. רמ״דהאומר לשנים לכתוב שטר מתנה לפלוני
  5. רמ״ההכותב נתתי שדה פלוני לפלוני והאומר נתתי שדה פלוני לפלוני והוא אומר לא נתת לי
  6. רמ״והשומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר
  7. רמ״זהשולח חפצים לבני ביתו ולא פירש היאך יחלקום
  8. רמ״חהנותן מתנה לחבירו ואמר ליה ואחריך לפלוני
  9. רמ״טהנותן מתנה וחוזר בו או הנותן לעבד ואשה

הלכות מתנת שכיב מרע (סימנים ר״נ–רנ״ח)

  1. ר״נדין מתנת שכיב מרע במקצת או בכולה בלא קנין ובקנין
  2. רנ״אדיני מתנת שכיב מרע או בריא
  3. רנ״במתנת שכיב מרע מוציאין ממנו למזון האשה והבנות
  4. רנ״גאיזה לשון מועיל לש"מ ואמר תנו מנה לפלוני ומאתים לפלוני וש' לפלוני
  5. רנ״דש"מ שביקש שיעשו קנין במתנות
  6. רנ״השכיב מרע שאמר יש לי מנה ביד פלו' או של פלו' בידי
  7. רנ״ועכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכ"מ או ששחרר עבדו
  8. רנ״זהכותב נכסיו לבנו או לאחר מהיום ולאחר מותו ומתנת בריא שכתבו בה מהיום ולאחר מיתה
  9. רנ״חמתנה שכתוב בה לאחר מיתה אם יש בו זמן

הלכות אבידה ומציאה (סימנים רנ״ט–רע״א)

  1. רנ״טהשבת אבידה מאיזה מקום חייב להשיבה
  2. ר״סהמוצא דבר שמוכח שהונח שם
  3. רס״אדין המוצא במקום שניכר שאינ' אבידה
  4. רס״בעל איזה דבר חייב להכריז ואיזה דבר הוא של מוצאו
  5. רס״גהמוצא אבידה שמתבייש להשיבה
  6. רס״דאבידתו קודמת לכל אדם אבידת רבו ואבידת אביו של מי קודמת
  7. רס״האין ליטול שכר על האבידה
  8. רס״ודין אבידת עוברי עבירה
  9. רס״זכיצד מכריז וכיצד מטפל בה בעודו בידו
  10. רס״חדין קנייה בחצירו ובד' אמותיו
  11. רס״טהמגביה מציאה לחבירו ואם הגביהו חרש ופקח
  12. ר״עמציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו
  13. רע״אמציאת בהמה ושט"ח ושובר וגט אשה

הלכות פריקה וטעינה ודין הולכי דרכים (סימן רע״ב)

  1. רע״בדין בהמות או ספינות שפגעו זה בזה

הלכות הפקר ונכסי הגר (סימנים רע״ג–רע״ה)

  1. רע״גדין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה
  2. רע״דסימן רע״ד
  3. רע״הדין הזוכה בנכסי עכו"ם שנתגייר ומת בלא יורשין

הלכות נחלות (סימנים רע״ו–רפ״ט)

  1. רע״וסדר נחלות כיצד הוא
  2. רע״זהבכור נוטל פי שנים ואיזה הוא בכור לנחלה וספק בכור
  3. רע״חאין הבכור נוטל פי שנים לא במלוה ולא בשבח ואם מכר חלק בכורה
  4. רע״טדין האומר זה בני או אחי או עבדי וחזר ואמר איפכא
  5. ר״פאמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך
  6. רפ״אהמעביר נכסיו מבניו ליתנם לאחד
  7. רפ״בשלא להעביר נחלה ממי שראוי לירש
  8. רפ״גדין ירושת עכו"ם וגר וישראל מומר לעכו"ם
  9. רפ״דאין צריך עדות ליורש שהוא קרוב וצריך עדות שמת
  10. רפ״השבוי שברח והיוצא לדעת מה יעשו בנכסים
  11. רפ״ויתומים גדולים וקטנים היאך ניזונים מנכסיהם
  12. רפ״זמי שמת והניח בנים גדולים וקטנים
  13. רפ״חהיאך שמין מה שעל בניהם ובנותיהם כשחולקים
  14. רפ״טאחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק

הלכות אפוטרופוס (סימן ר״צ)

  1. ר״צדין אפוטרופוס מי ימנו וכיצד יתנהג וכל משפטיו

הלכות פקדון (סימנים רצ״א–ש״ב)

  1. רצ״אדין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד הוא השמירה
  2. רצ״בשלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד
  3. רצ״גמתי ניתן הפקדון ליתבע ואם יכול להחזירו בכל מקום
  4. רצ״דהכופר בפקדון או שטוען נגנב
  5. רצ״השילם הנפקד כיצד משביעין אותו
  6. רצ״והמפקיד בעדים וטוען הנפקד נגנבה או להד"מ
  7. רצ״זהכופר בפקדון אפי' נותן המפקיד סימן
  8. רצ״חנפקד אומר איני יודע במה אני חייב והמפקיד טוען ברי
  9. רצ״טשנים שהפקידו ביד אחד וא' מהם בא לתבוע
  10. ש׳שנים שהפקידו א' ק' וא' ר' וכל אחד תובע ר'
  11. ש״אדין השומרים בעבדים וקרקעות ובהקדשות ובשל עניים
  12. ש״בדיני שומרים א' האיש וא' האשה

הלכות שומר שכר (סימנים ש״ג–ש״ה)

  1. ש״גשומר שכר באיזה דבר חייב או פטור ומאימתי מתחייב
  2. ש״דהמעביר חבית ממקום למקום ונשבר מתי חייב
  3. ש״השומר שכופר או שטוען נאנס או נגנב

הלכות אומנים (סימן ש״ו)

  1. ש״והאומנים שומרי שכר ואם קלקלו וטבח שנבל

הלכות שוכר (סימנים ש״ז–שי״ט)

  1. ש״זדיני השוכר וחי
  2. ש״חהשוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה
  3. ש״טהשוכר את הבהמה לילך למקום ידוע והוליכה למקום אחד
  4. ש״יהשוכר את החמור ונסתמא או מת או נשבר
  5. שי״אהשוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך
  6. שי״בהמשכיר בית לחבירו לזמן קצוב או סתם
  7. שי״גהמשכיר בית לחבירו בבירה גדולה באיזה מקום רשאי להשתמש
  8. שי״דמה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר
  9. שט״ודין המשכיר בית על תנאי
  10. שט״זהמשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה השוכר להשכירו לאחרים
  11. שי״זאמר השוכר פרעתי שכר הבית והמשכיר אומר לא פרעת
  12. שי״חהשוכר רחים מחבירו ושוב לא נצטרך
  13. שי״טמי שהטעה חבירו עד שהכניס פירותיו לביתו

הלכות חכירות וקבלנות (סימנים ש״כ–ש״ל)

  1. ש״כמקבל או חוכר מחבירו היאך יתנהגו זה עם זה
  2. שכ״אהמקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו
  3. שכ״בהמקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה
  4. שכ״גהמקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה
  5. שכ״דהמקבל שדה לזורעה מין ידוע ובא לשנותה
  6. שכ״ההמקבל שדה מחבירו אם רשאי לזורע' פשתן
  7. שכ״והמקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטין
  8. שכ״זדין מקבל שבא להסתלק ועדיין לא נגמרו הזרעים
  9. שכ״חדין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת השדה
  10. שכ״טהמקבל שדה לזמן ומת והניח בן
  11. ש״להמקבל שדה ליטע כמה אילנות

הלכות שכירות פועלים (סימנים של״א–שמ״ז)

  1. של״אהשוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה
  2. של״בדין האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרן יותר ממה שאמר לו
  3. של״גהשוכר את הפועל ובא הפועל לחזור קודם שהתחיל או אחר כן
  4. של״דהשוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו
  5. של״ההשוכר פועל למלאכ' סתם או למלאכה ידוע'
  6. של״והשוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו
  7. של״זדין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל או מתי אוכל
  8. של״חדין אכילת בהמה בשעת מלאכה ואיסור חסימותה
  9. של״טלתת שכר אדם בהמה וכלים בזמנו ומתי זמנו
  10. ש״מהשואל חייב באונס ובהמה שמתה מחמת מלאכה ואם שלחה על יד בנו או עבדו
  11. שמ״אהשואל מחבירו חפץ סתם או לזמן קצוב
  12. שמ״באין השואל רשאי להשאיל
  13. שמ״גדין השואל אחר כלות זמן השאלה
  14. שמ״דטען שמתה מחמת מלאכה או רוצה לשלם או לישבע
  15. שמ״הדין שואל פרה ושכר אחרת
  16. שמ״ודין פטור שאלה בבעלים עם כל דיניו ובעל בנכסי אשתו
  17. שמ״זדין הזיק שור של שואל לשל משאיל או איפכא

הלכות גניבה (סימנים שמ״ח–שנ״ח)

  1. שמ״חאיסור גניבה ומי נקרא גנב ומאיזה שעה מתחייב
  2. שמ״טדין אשה ועבד וקטן שגנבו
  3. ש״נסימן ש״נ
  4. שנ״אדין הגונב כיס בשבת
  5. שנ״בסימן שנ״ב
  6. שנ״גנשתנה הגניבה ביד הגנב או שנתייאשו בעליה ממנה
  7. שנ״דהשביחה הגניבה ביד הגנב
  8. שנ״הגנב שהחזיר הגניבה שלא מדעת הבעלים
  9. שנ״ואסור לקנות שום דבר מהגנב והקונה מגנב מפורסם או אינו מפורסם
  10. שנ״זהמכיר כליו וספריו ויצא לו שם גניבה בעיר
  11. שנ״חדברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי אומנות

הלכות גזילה (סימנים שנ״ט–שע״ז)

  1. שנ״טאיסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה
  2. ש״סמצוה על הגזלן להשיב הגזילה ואם אין בה שוה פרוטה או נשתנית
  3. שס״אדין יאוש אם יש עמו שינוי השם או שינוי רשות
  4. שס״בהשביחה הגזילה ביד הגזלן ממילא
  5. שס״גהגוזל בהמ' ועבדים והזקינו והדר בחצר חבירו שלא מדעתו
  6. שס״דהנכנס בבית פלוני והוציא כלים או חטף מידו זהובים
  7. שס״ההגוזל ואינו יודע ממי גזל
  8. שס״וגזלן שבא לעשות תשובה אם מקבלין ממנו
  9. שס״זגזלן שבא להחזיר את הגזילה והגוזל את אביו
  10. שס״חדין המציל או הקונה מלסטים ישראל או עכו"ם
  11. שס״טאסור לקנות מגזלן ולסטים וליהנות מממונם ודינא דמלכותא כיצד
  12. ש״עדברים שהם גזל מדבריהם כגון מפריחי יונים והמשחקים בקוביא
  13. שע״אקרקע אינה נגזלת אפי' נתייאשו הבעלים
  14. שע״בגזלן שהפסיד השדה ואכל פירות כיצד גובה אותם הנגזל
  15. שע״גדין מכרה הגזלן והשביחה הלוקח מה דינו של לוקח עם הגזלן
  16. שע״דמכרה הגזלן וחזר וקנאה מהנגזל או נתנה לו במתנה
  17. שע״ההיורד לשדה חבירו או לתוך חורבתו ונטעו או בנאו
  18. שע״ודין המסיג גבול רעהו
  19. שע״זמי שדרך הרבים עובר בתוך שדהו

הלכות נזיקין (סימנים שע״ח–שפ״ז)

  1. שע״חאסור להזיק ממון חבירו ולא לגרו' שום היזק
  2. שע״טדין זה בא בחביתו וזה בא בקורתו ונשבר החבית
  3. ש״פהאומר לחבירו קרע כסותי או של חבירי או רודף או נרדף ששיברו כלים
  4. שפ״אדין חמשה שישבו על ספסל אחד
  5. שפ״בהקוצץ אילן של חבירו והמונע חבירו מלעשות מצוה
  6. שפ״גדין אדם המזיק לבהמת חבירו
  7. שפ״דדין אדם המזיק שלא בגופו
  8. שפ״הדין היזק שאינו ניכר כגון מנסך יינו של חבירו
  9. שפ״וחילוק שבין גרמא בנזקין לדינא דגרמי והזורק כלי מראש הגג
  10. שפ״זשמין השברים לניזק ומשלם לו עליהם

הלכות מאבד ממון חבירו בידים ומוסר ומלשין (סימן שפ״ח)

  1. שפ״חדין ניזק נשבע ונוטל

הלכות נזקי ממון (סימנים שפ״ט–תי״ט)

  1. שפ״טדין ממון האדם שהיזק וחילוק שבין תם למועד ובאיזה מקום חייב קרן ושן ורגל
  2. ש״צנזקי רגל ותולדותיו ודיני צרורות וכלב ותרנגול שקפצו
  3. שצ״אשן באיזה מקום ובאיזה אכילה משלם מה שהזיקה או מה שנהנית
  4. שצ״בדין כלב שנטל חררה ואכל חררה והדליק הגדיש
  5. שצ״גהכניס פירותיו לחצר חבירו שלא ברשות והוזק בהן בעל החצר
  6. שצ״דבהמה שנפל' לגנה והזיק' וכיצד משערין ההיזק
  7. שצ״ההמשסה את הכלב בחבירו או בעצמו
  8. שצ״וכיצד שמירת תם ומועד או מסרן לשומר חנם או לשומר שכר
  9. שצ״זמי שבהמתו רגילה ליכנס לתוך שדה חבירו ובהמת הקצבים שמזקת
  10. שצ״חהכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות או נתן לו רשות להכניסו
  11. שצ״טפרה שהזיקה גובה מולדה ושור שנגח פרה מעוברת כיצד שמין אותה
  12. ת׳שור שהיה רודף אחר חבירו או שנים רודפים או שנים נרדפים
  13. ת״אשור שנגח וחזר ונגח ואם תפס ניזק וחזר ונגח
  14. ת״בב' שוורים שחבלו זה בזה והן תמים או מועדים
  15. ת״גשמין השוורים לניזק ואם פיחתו או הותירו
  16. ת״דשור שחבל בשור או השביח או פיגם
  17. ת״השור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה
  18. ת״ושור של עכו"ם או של הפקר או של חרש שוטה וקטן
  19. ת״זשור שנגח ומכרו מזיק או ניזק
  20. ת״חאין דנין דיני נזיקין אלא בעדות ברורה
  21. ת״טאין מגדלים בהמה דקה בישוב וחזיר וכלב רע בכל מקום
  22. ת״יבור באיזה מקום חי
  23. תי״אתולדות הבור כגון אבנו סכינו ומשאו שהזיקו
  24. תי״בהמניח הכד ברה"ר ונתקל בו אחר או טען כד ונתקל ונשבר והשופך מים לרשות הרבים והזיקו
  25. תי״גדין הקדרים שהולכין זה אחר זה ונתקלו ונפלו
  26. תי״דאימתי אדם רשאי להוציא זבלים לרשות הרבים
  27. תט״והגודר גדרו בקוצים והוזק בהם והמצניע קוצים בכותל חבירו
  28. תט״זהכותל והאילן שהיו רעועים ונפלו והזיקו
  29. תי״זכל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר"ה
  30. תי״חנזקי האש פטורו וחי
  31. תי״טכיצד נפרעים לנזקים מהמזיק ומיורשיו

הלכות חובל בחבירו (סימנים ת״כ–תכ״ז)

  1. ת״כהחובל בחבירו חייב בה' דברים וכיצד משערין אותם והמבייש בדברים ת"ח וע"ה
  2. תכ״אהמבייש חבירו שלא בכוונה והחובל בחבירו שלא בכוונה
  3. תכ״בצריך החובל לפייס הנחבל שימחול לו
  4. תכ״גנגף אשה ויצאו ילדיה וכיצד שמין דמי ולדות
  5. תכ״דהחובל באביו ואמו או החובל בבניו או החובל בחבירו בשבת
  6. תכ״החייבי מיתת ב"ד היאך דנים אותן בזמן הזה
  7. תכ״וחייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו
  8. תכ״זמצות עשה להסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ועשיית מעקה לגגו

עוד: אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · קיצור שולחן ערוך

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך חושן משפט: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Choshen Mishpat – שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)