שולחן ערוך חושן משפט · [object Object] · סימן תי״ד
אימתי אדם רשאי להוציא זבלים לרשות הרבים
2 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
לא יוציא אדם תבנו וקשו לרשות הרבים כדי שידושו ויעשו זבל ואם הוציאם קנסוהו חכמים שיהיו כהפקר וכל הקודם בהם זכה מעת שנידושו והשביחו (מיהו יש אומרים דאין מורין לו לכתחלה להחזיק רק בשבח אבל לא בגופו ואם התרו בבעלים ולא סלקו מפקירין אותו לכל (טור ס"ד) ואם קדם אדם וזכה בהם משעת הוצאה לרשות הרבים אין מוציאין מידו (וי"א דלא מהני תפיסה) (ר"י ורא"ש וטור שם) (וע"ל סי' שפ"ח) ואע"פ שהם כהפקר אם הוזק בהם אדם או בהמה הרי זה המוציא חייב לשלם:
סעיף ב׳
יש לכל אדם להוציא את הזבל והגללים לרשות הרבים בשעת הוצאת זבלים (אבל שלא בשעת הוצאת זבלים אסור להוציאו כדי להניחו שם אבל מוציאו כדי לפנותו לאלתר (טור ס"א) וכל שכן מים נקיים ושופכין שלו שאין שוהין ומתעכבים ברשות הרבים שמותר לשפכן אפי' בימות החמה ואפי' מים סרוחין כל שדעתו לפנותו לאלתר ואפילו מתקן בור פחות משלשה טפחים אין בני רשות הרבים יכולים לעכב) (מרדכי סוף ב"מ בשם מהר"מ) ולצבור אותם שם שלשים יום כדי שיהיה נשוף ברגלי אדם ואעפ"כ אם הזיק חייב לשלם וחייבים על זה הגלל משום גזל כיון שאין בו שבח אם נדוש לא קנסו בו: הגה וי"א דלאחר שהוזק כל הקודם בהם זכה (טור ס"ב) :
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך חושן משפט סימן תי״ד?
סימן תי״ד בשולחן ערוך חושן משפט, ב[object Object]: אימתי אדם רשאי להוציא זבלים לרשות הרבים. יש בו 2 סעיפים, והוא פותח במילים ״לא יוציא אדם תבנו וקשו לרשות הרבים כדי״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך חושן משפט: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Choshen Mishpat – שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)