דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך חושן משפט · [object Object] · סימן רמ״ו

השומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר

17 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    לעולם אומדי' דעת הנותן אם היו הדברי' מראין סוף דעתו עושים ע"פ האומר אע"פ שלא פירש כיצד מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכתב כל נכסיו לאחר מתנה גלויה גמורה ואח"כ בא בנו אין מתנתו קיימת שהדברים מוכיחים שאלו ידע שבנו קיים לא היה נותן כל נכסיו לפיכך אם שייר מנכסיו כל שהוא בין קרקע בין מטלטלין מתנתו קיימת:

  2. סעיף ב׳

    יש מי שאומר שדין זה דוקא בשכיב מרע אבל לא בבריא ויש מי שאומר דאפי' בברי' היא:

  3. סעיף ג׳

    יש מי שאומר דה"ה בריא שכתב כל נכסיו לאחר מחמת שהיה צריך לברוח מפני בעלי חוביו או מפני אויביו ואח"כ עשה פשרה עם בעלי חוביו ואויביו או שמתו אם נתברר שלא כתב מתנה זו אלא מחמת כן הואיל ונדחית השעה מפניו והרי הוא צריך לנכסיו בטלה המתנה:

  4. סעיף ד׳

    הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו בין שהיה בריא בין שהיה שכיב מרע (וי"א דדוקא שכתב לו בל' מתנה אבל ש"מ שכתב לו לשון ירושה קנה) (טור) אפי'היה בן קטן המוטל בעריסה לא עשאו אלא אפוטרופוס והרי הוא בכל הנכסים כאחד מאחיו ואפי' האריך בלשון כדרך שופרא דשטרי ילך יזכה יחזיק אומדן דעת הוא שלא נתכוין אלא להיות אחיו נשמעים לו ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין מטלטלים זכה הבן במתנה ואם פירש בשטר שמקנ' לו הקנאה גמור' ולא בתורת אפוטרופוס או שפירשבשטר שיהא רשאי למכור ולתת לאחרים או שכתב לו מטלטלי אגב מקרקעי או שהקנה לו בקנין וכן כל שכתוב בשטר המתנ' לשון שאפשר להוכיח ממנו דל מתנה גמורה נתכוין קנה: הגה ואם כתב לאחד שיהא מושל ושולט בכל אשר לו אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופוס (הרא"ש כלל פ"ד סי' ב' וריב"ש סי' ת"ע) :

  5. סעיף ה׳

    וכל היכא דאיכא לאסתפוקי בלשון המתנה אם נתכוין למתנה גמורה על המקבל להביא ראיה:

  6. סעיף ו׳

    בד"א שכתב לבן בין הבנים אבל אם כתב לבן בין הבנות או לבת בין הבנות (או לבת בין הבנים) (טור) או לא' מהיורשים בין שאר יורשים אע"פ שלא שייר כלום מתנתו קיימת (וי"א דבת בין הבנים או בין הבנות לא קנתה) (טור בשם הרא"ש והרמ"ה)

  7. סעיף ז׳

    יש מי שאומר דכותב כל נכסיו לבן בין הבני' אם נתן לו בקנין וייפה כחו קנה ויש מי שאומר שאע"פ כן לא קנה:

  8. סעיף ח׳

    אם אמר כתבו תנו לו כל נכסי ולא ייפה כחו לומר תנו לו כל נכסיו אף כתבו אפי' אפוטרופוס לא עשאו:

  9. סעיף ט׳

    הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר זה האחר קנה חצי הנכסים במתנה ונשאר החצי לבניו והבן שנתנו לו אפוטרופוס מינהו על שאר אחיו:

  10. סעיף י׳

    יש מי שאומר שאם כתב חצי נכסי לבני וחצי נכסי לפלוני לבנו נמי הוי מתנה ואם כתב שני שלישי נכסי לבני והשליש לאחר לא עשה בנו אלא אפוטרופוס:

  11. סעיף י״א

    כתב כל נכסיו לשני בניו שניהם אפוטרופסים ואם כתב חצי נכסי לבני פלוני וחצי נכסי לבני פלוני הראשון הוי מתנה והשני הוי אפוטרופוס על החצי לכל הבנים וגם הראשון שנתן לו חצי הנכסים יש לו חלק בחצי האחר כשאר האחים:

  12. סעיף י״ב

    הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופוס ונתבארו פרטי דין זה בטור אבן העזר סי' ק"ז:

  13. סעיף י״ג

    הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא נתבאר בטור הנזכר סי' ק"ו:

  14. סעיף י״ד

    הכותב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר מוקדם נתבאר בטור הנזכר בסי' ק"ז:

  15. סעיף ט״ו

    דין שטר במתנה שלא נעשה אלא להבריח בטור הנזכר סימן צ' :

  16. סעיף ט״ז

    דין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מהבנים בטור הנזכר סימן ק"ח:

  17. סעיף י״ז

    כל הנותנים כל נכסיהם משתבטל המתנה ויחזרו כל הנכסים לבעלים הראשונים אין המקבל מתנה מחזיר פירות: הגה האומר לחבירו אכול עמי צריך לשלם לו ולא אמרי' מתנה קא יהיב ליה ולכן מי שמאכיל לחתנו עם בתו יותר מזמן שקצב לו מזונות צריך החתן לשלם לו מזונותיו כשיתבע ממנו אבל לא מזונות אשתו ודוקא דליכא הוכחה דנתן לו לשם מתנה אבל היכא דמוכח דנתן לו לשם מתנה רק אח"כ נפלה קטטה ביניהם ולכן תובע ממנו פטור (ת"ה סי' שי"ז) :

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך חושן משפט סימן רמ״ו?

סימן רמ״ו בשולחן ערוך חושן משפט, ב[object Object]: השומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר. יש בו 17 סעיפים, והוא פותח במילים ״לעולם אומדי' דעת הנותן אם היו הדברי' מראין״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך חושן משפט: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Choshen Mishpat – שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)