דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך חושן משפט · [object Object] · סימן י״ג

כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד

7 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    א' מבעלי דינים שאמר איש פלוני ידון לי ואמר בעל דינו פלוני ידון לי הרי אלו שני דיינים שברר זה א' וזה א' בוררים להם דיין שלישי וא"צ שיהי' הדיין השלישי ברצון הבעלי דינים ושלשתם דנים אותם שמתוך כך יצא הדין לאמתו אפילו (לא) הי' הא' שבירר בעל הדין חכם גדול וסמוך אינו יכול לכוף את בעל דינו שידון אצל זה אלא גם הוא בורר מי שירצה: הגה שמתוך שזה בורר לו א' וזה בורר לו א' הבעלי דינים צייתין להם וגם הדיינים כל אחד מהפך בזכות אותו שברר אותו בכל מה שאפשר מצד הדין והג' שומע טענות שניהם ופוסקים האמת (טור) אם אינם יכולים להשוות עצמם לברור להם שלישי מנהיגי העיר יתנו להם ג' ואם אין מנהיגים בעיר ילך התובע לפני ג' ויכופו הנתבע לדון לפניהם וכן אם הנתבע מערים לברור דיין שאינו הגון כדי לשבת אצל דיין הגון כופין אותו לדון לפני ג' כמו שנתבאר לעיל סי' ג' או שיברור דיין הגון (טור) ואם השנים הבוררים יכולים להשוות עצמן י"א דא"צ לברור שלישי (מהרי"ו סי' י"א) וי"א דאם הנתבע אומר שהוא יברור שנים והתובע ג"כ שנים והם יבררו חמישי הרשות בידו דכל זמן שהדיינים רבים יותר יוצא הדין לאמתו (רמב"ן בפירושו לתורה) :

  2. סעיף ב׳

    כותבים פלוני בירר את פלוני ופלוני בירר את פלוני וכל זמן שלא כתבו יכולין לחזור בהם ומשכתבו אין יכולין לחזור בהם לפיכך אין כותבין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנים שכר הסופר: הגה וה"ה אם קנו מידו (נ"י פ"ק דב"מ) וי"א דמשטענו בפניהם אינם יכולים לחזור אף ע"פ שלא כתבו (שם בשם הירושלמי) ונ"ל דבמקום שאין דרך לכתוב פלוני בירר פלוני וכו' משטענו בפניהם א"י לחזור לכ"ע וכ"מ שא"י לחזור לא יוכל ג"כ לומר שיוסיפו הדיינים (ר"י נט"ו ח"ג) :

  3. סעיף ג׳

    אין כופין את האדם שיתן טענותיו בכתב ואין לדיין לקבל טענות בכתב אלא ישמעו טענותיהם מפיהם ויצוו לסופר לכותבם ולא יכתבו אלא מדעת שניהם ושניהם נותנים שכר הסופר: (מיהו אם ב' בעלי דינים רוצים לטעון בכתב הרשות בידן וכל מה שכותבין אינן יכולים לחזור בהן) (נ"י פ' גט פשוט) (ע' לקמן סוף סימן פ'):

  4. סעיף ד׳

    אם בא לפסול דיין שבירר חבירו בגזלנות או בפיסול משפחה אין שומעין לו אפי' ע"א מעיד כדבריו:

  5. סעיף ה׳

    אם בירר הנתבע דיין היודע עדות לתובע דוחקים אותו לברור דיין אחר:

  6. סעיף ו׳

    אם הוצרכו הדיינים לשאול דבר מב"ד הגדול כותבין ושולחין וב"ד הגדול מודיעים להם דעתם והם דנין אותם דליכא למימר שיפסקו בית דין הגדול עליהם את הדין דהא בעינן שיהיו בעלי הדין עומדים לפני הדיינים: (ויכולים לשאול למי שירצו הברורים ואין צריכים דעת בעלי דינים בזה) (הגהות אשירי בד"מ בשם א"ז) :

  7. סעיף ז׳

    אם ביררו להם עשרה אנשים שידונו להם בין בדין בין בפשרה ושאם לא יסכימו לדעת אחת ילכו אחר הרוב ונסתלק א' מהם ואינו אומר דעתו או שאומר איני יודע אפי' הסכימו התשעה כולם לדעת אחת אינו כלום: (ועיין לקמן סי' י"ח סעיף א') :

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך חושן משפט סימן י״ג?

סימן י״ג בשולחן ערוך חושן משפט, ב[object Object]: כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד. יש בו 7 סעיפים, והוא פותח במילים ״א' מבעלי דינים שאמר איש פלוני ידון לי״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך חושן משפט: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Choshen Mishpat – שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)