דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך חושן משפט · [object Object] · סימן שס״א

דין יאוש אם יש עמו שינוי השם או שינוי רשות

8 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    יאוש לחוד לא קנה:

  2. סעיף ב׳

    יאוש עם שינוי השם גרוע שחוזר לברייתו י"א שקונה ואינו צריך להחזיר אלא דמיה:

  3. סעיף ג׳

    בד"א בידוע שנתייאשו הבעלים אבל סתם גזילה לא הוי יאוש בעלים:

  4. סעיף ד׳

    יאוש עם שינוי רשות קנה ונתבארו משפטיו בסי' שנ"ג:

  5. סעיף ה׳

    לא הוי שינוי אא"כ מכרו או נתנו לאחר (י"א (נ"י פ' חז"ה) דאם מכרו באחריות או נתנו בטעות או בעל כרחו לא מקרי שינוי רשות) (תשו' רשב"א סי' תתקס"ח) אבל אם בא אחר ונטלו מבית הגזלן שלא מרצונו כאלו נטלו מבית הבעלים אם ירצה הנגזל גובה מהראשון או מהשני או אם ירצה יגבה חצי מזה וחצי מזה ואם פרעו השני לראשון או שהגזלן הראשון מחל לשני אינו כלום כי אין דינו של שני אלא עם הבעלים ל"ש אם ידע השני שהוא גזול ביד הגזלן ל'ש שלא ידע ואפי' אם אכלו השני חייב לשלם לבעלים:

  6. סעיף ו׳

    בד"א שלא נתייאשו אבל אם נתייאשו ובא אחד ואכלו פטור נהי שאם היה בעין היה חייב להחזירו עתה שאכלו פטור:

  7. סעיף ז׳

    מת והוריש הגזילה לבניו לא הוי שינוי רשות אלא הוי כאלו אביהם קיים שאם הוא בעין ולא נשתנית צריכים להחזירה אפי' נתיאשו הבעלים ואם נשתנית והיא קיימת נותנים דמיה אבל אם אכלוה בין בחיי האב בין לאחר מותו אם קודם יאוש אכלוה חייבים לשלם לאחר יאוש פטורים אם לא הניח אביהם נכסים אבל אם הניח אביהם נכסים אפי' אכלוה אחר יאוש חייבים לשלם וכן אם מכרה האב או נתנה לאחר אם הניח נכסים חייבים לשלם ואין חילוק בזה בין גדולים לקטנים ואם אמרו הגדולים יודעים אנו שעשה אבינו חשבון עמך ולא נשאר לך כלום בידו נאמנים וי"א דה"מ כשאין ידוע שגזלה אביהם אלא על פיהם אבל אם היו עדים שגזלה אינם נאמנים:

  8. סעיף ח׳

    הגוזל את חבירו בעדים יש אומרים שאינו צריך להחזיר לו בעדים וי"א שצריך:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך חושן משפט סימן שס״א?

סימן שס״א בשולחן ערוך חושן משפט, ב[object Object]: דין יאוש אם יש עמו שינוי השם או שינוי רשות. יש בו 8 סעיפים, והוא פותח במילים ״יאוש לחוד לא קנה״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך חושן משפט: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Choshen Mishpat – שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)