הלכה · פרשת פורים
הלכות פורים: קריאת המגילה בלילה וביום, קריאה מפלג המנחה, ברוב עם או ותיקין – וסגולת תענית אסתר
משו"ע ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"למתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
כל דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
קוראים את המגילה פעמיים, בלילה וביום, מתוך מגילה כשרה על קלף. קריאת הלילה זמנה מצאת הכוכבים, ובשעת הדחק מפלג המנחה יצא. מצווה לשמוע ברוב עם, אך המתפלל ותיקין יתפלל כהרגלו. בסוף מובאת סגולת יום תענית אסתר לפתיחת שערי שמים, על פי ה"קב הישר".
ד. קריאת המגילה פעמיים
קוראים את מגילת אסתר פעמיים, פעם בלילה ופעם ביום. (שו"ע סי' תרפז ס"א). החזן יקרא ממגילה כשרה הכתובה על קלף. (סי' תרצ-תרצא).
ה. זמן קריאת הלילה
קריאה של לילה זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ובשעת הדחק אם קרא את המגילה מפלג המנחה יצא. ואם יש לו מנין מפלג המנחה או ביחיד אחר צאת הכוכבים יקרא בציבור מפלג המנחה (ילקו"י עמ' רעב).
ו. ברוב עם או במניין ותיקין
מצווה לשמוע את המגילה ברוב עם, ובכל זאת מי שמתפלל ותיקין במניין מצומצם יתפלל כהרגלו ולא יתפלל במניין מאוחר יותר ברוב עם (ילקו"י עמ' שז).
סגולות לתענית אסתר
יום תענית אסתר יום חשוב הוא למאוד, וכתבו בספרים הקדושים שיום זה סגולה הוא לפתיחת שערי שמים. וכתב בספר 'קב הישר' בזה הלשון: כל מי שצריך רחמים על איזה דבר, יקח פנאי לעצמו ביום תענית אסתר, ויאמר תחילה מזמור כ"ב בתהילים 'למנצח על איילת השחר', ואחר כך ישפוך שיחו לפני ה' ויזכיר זכות מרדכי ואסתר שבזכותם יעתר לו ה'.. עכ"ל.
מקורות
- שו"ע או"ח סי' תרפז ס"א
- שו"ע או"ח סי' תרצ-תרצא
- ילקוט יוסף עמ' רעב
- ילקוט יוסף עמ' שז
- קב הישר
- תהילים כב