מוסר וחסידות · פרשת אחרי מות
מדוע קוראים פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות?
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
טעמי המנהג: דרך ארץ קדמה לתורה ויש להתכונן במידות לקראת מתן תורה; המסכת פותחת ב"משה קיבל תורה מסיני" ומלמדת להנחיל את התורה; וכנגד הצדוקים והקראים המכחישים את התורה שבעל פה. האשכנזים קוראים עד תשרי, ו"אבות" בגימטריא "מאמרי חכמים" ועם הכולל "קדוש".
נושאים בפרקי אבות
טעם שנוהגים לקרוא פרקי אבות בשבתות שבין פסח לחג שבועות, פרק אחד בכל שבת, (מטעם זה נקראת פרקי אבות ולא מסכת אבות מפני המנהג שמחליקים קריאתה לפרקים).
משום דרך ארץ קדמה לתורה. כי צריך הכנה במידות ובמוסר לקראת מתן תורה. לפיכך תיקנו ללמוד בששת השבתות קודם מתן תורה פרקי אבות שכל דבריה מוסר ודרך ארץ ותיקון המידות.
משום שכתוב בה (א א) "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'.. איש מפי איש ועד אחרוני זמנינו. ויש בזה הוראה לאדם להנחיל את מסירת התורה לבניו ולתלמידיו אחריו.
ומשום שהיו קהילות כדוגמת הצדוקים והקראים, שלא קיבלו עליהם את התורה שבע"פ. כתגובה על כך נהגו לקרוא לפני מתן תורה שבכתב, את מסכת אבות המדגישה את מסירת התורה שבע"פ מדור לדור.
ומנהג האשכנזים לקרוא פרקי אבות עד חודש תשרי שאז נתנו לוחות שניות. ובסה"כ קוראים אותה ארבע פעמים, בדומה למשה רבינו שלמד תורה עם ישראל ארבע פעמים. (עירובין נד:)
אבות = בגימטריא "מאמרי חכמים". (409) אבות = בגימטריא עה"כ "קדוש" (410)
מי שמקיים דבריהם של חז"ל בפרקי אבות נקרא קדוש.
מקורות
- אבות א א
- עירובין נד: