ברכות השחר – מה אומרים בבוקר, ומתי

מאיפה זה בא

בגמרא מובא שאדם שמתעורר מודה על כל דבר קטן: על שהוא שומע את קריאת התרנגול, פותח את העיניים, מתלבש, זוקף את קומתו ויוצא לדרכו. במקור כל ברכה נאמרה בשעת המעשה עצמו. בהמשך, כדי שכולם יוכלו לברך ולענות אמן, נקבעו כל הברכות ברצף אחד בתחילת התפילה.

עוד לפני ברכות השחר, ברגע ההתעוררות, אומרים "מודה אני" – תודה קצרה, בלי שם ה׳, שאפשר לומר עוד לפני נטילת הידיים.

הברכות לפי הסדר

סדר הברכות שונה מעט בין הנוסחים. ברכת "הנותן ליעף כוח" נאמרת בשם ומלכות במנהג אשכנז, ורבים מהספרדים אינם אומרים אותה בשם ומלכות, כי אינה מוזכרת בגמרא.

• על נטילת ידיים – אחרי שנוטלים ידיים בבוקר.
• אשר יצר – תודה על הגוף ועל הבריאות.
• אלוהי נשמה – תודה על הנשמה שחזרה בבוקר. אין בה פתיחה של "ברוך", ולכן יש נוהגים לסמוך אותה ל"אשר יצר".
• ברכות התורה – לפני שלומדים או אומרים פסוקים.
• הנותן לשכווי בינה, פוקח עורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, רוקע הארץ על המים, שעשה לי כל צרכי, המכין מצעדי גבר, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, המעביר שינה מעיני.
• שלוש ברכות על הזהות: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד" ו"שלא עשני אשה" – ואישה מברכת "שעשני כרצונו".

ברכות התורה

ברכות התורה הן ברכות מיוחדות: מברכים אותן פעם אחת בבוקר, והן מועילות לכל הלימוד של אותו יום. לכן אין ללמוד – אפילו פסוק – לפני שבירכו. מי ששכח לברך ונזכר אחרי "אהבה רבה", יש אומרים שיצא בברכה זו, בתנאי שלמד מעט מיד אחרי התפילה. בפרט הזה כדאי לשאול רב.

מי שלא ישן כל הלילה

בליל שבועות, בליל הושענא רבה, או סתם אחרי לילה בלי שינה, יש ספק בכמה ברכות שעניינן השינה – בעיקר "אלוהי נשמה", "המעביר שינה" וברכות התורה. המנהג המקובל הוא לשמוע אותן ממי שישן, ולענות אמן. ברכות אחרות אומרים כרגיל.

עד מתי

לכתחילה אומרים את ברכות השחר מיד בבוקר, אחרי הקימה. מי שאיחר – יש אומרים שאפשר לברך עד חצות היום, ויש אומרים כל היום. "אשר יצר" אינה ברכה של בוקר בלבד: אומרים אותה בכל פעם אחרי היציאה מבית הכיסא.

טעויות נפוצות

• ללמוד או לקרוא פסוקים לפני ברכות התורה.
• לומר "שלא עשני אשה" – אישה מברכת "שעשני כרצונו".
• לברך פעמיים: גם בבית וגם בבית הכנסת. מי שבירך בבית עונה אמן לחזן, ואינו חוזר.
• לחשוב שמי שאיחר הפסיד את הברכות לגמרי.