מושגים ביהדות: מעשר ראשון – והאם נותנים אותו ללוי בימינו?

לאחר הפרשת 'תרומה-גדולה' המיועדת לכהן, יש לתת 'מעשר-ראשון' המיועד ללוי.

המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי – כולל ירק ופרי אילנות – שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו.

ההבדל העיקרי שבין 'תרומה' ל'מעשר-ראשון'. ב'תרומה' יש קדושה, ולכן רק הכהן עצמו בשעה שהוא טהור יכול לאכול אותה, אך ב'מעשר-ראשון' הניתן ללוי אין שום קדושה, אלא התורה ציוותה לתת מעשר מהפירות ללוי, כדי שהלוי יוכל להתפנות ממלאכת החקלאות ולבסס את הצד הרוחני שבעם ישראל.

האם נותנים כיום מעשר ראשון ללוי?

היו שרצו לומר, שבעקבות טלטולי הגלויות, אבדה החזקה, ואין שום לוי שיכול להוכיח שהוא אכן בן לשבט הלוי. ומאחר שאין במעשר הראשון קדושה, אלא הוא חיוב כספי, שחייבה התורה את הישראל להפריש מעשר מהפירות ללוי, חלים עליו כל דיני "ממון". ובדיני ממונות ישנו כלל ש"המוציא מחבירו עליו הראייה", וכל זמן שהלוי לא יביא הוכחה לכך שהוא לוי, איננו חייבים לתת לו את המעשר. אולם לדעת רוב רובם של הפוסקים אין בסיס לטענה זו, שהרי הלכה היא שנותנים כיום את כסף פדיון הבכורות לכהן, ומשמע שאנו סומכים על החזקה שאכן הוא כהן. וכן נוהגים לסמוך על החזקה לעניין ברכות, שהרי הכהנים מברכים בכל יום ברכת כהנים, וכן בעת פדיון הבכורות, אבי הבן מברך ברכה ואם כן יש לסמוך על החזקה גם לעניין נתינת 'מעשר-ראשון' ללוי. מרן ה'חזון-איש' כתב שאין צריך כיום לתת את המעשר הראשון ללוי, מפני שלדעתו תקנו חכמים שכל זמן שלא בודקים בבית הדין את חזקת היוחסין, אין לסמוך על דבריו של אדם לעניין נתינת תרומות ומעשרות. שאם נסמוך על עדות עצמם, יתרבו הרמאים שיטענו שהם לוויים. ולכן לדעתו, מאחר שאין כיום בית דין שבודק את החזקות, אין ליתן את המעשר ראשון ללוי (שביעית ה, יב).

אולם למעשה, פסק מרן הרב עובדיה יוסף כדעת רוב הפוסקים וכדעת השו"ע שיש לתת את המעשר הראשון ללוי, ויתרה מכך מי שלא נותן עובר על גזל.