המילה "שְׂאֵת" בתורה

המילה "שאת" בתורה פירושה התרוממות ונשיאה, ובדיני הנגעים היא שם למראה בעור שבולט ומתרומם, והיא מופיעה לראשונה בדברי ה׳ לקין (בראשית ד, ז) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

שאת קשורה לשורש נשא, ועניינה הרמה ונשיאה. בתורה יש לה שני כיוונים: התרוממות של אדם, ומראה בעור שמתרומם ובולט.

הלוא אם תיטיב שאת

ההופעה הראשונה היא בדברי ה׳ לקין: «הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ» (בראשית ד, ז). כאן השאת היא התרוממות שתבוא אם יטיב, מול החטאת הרובצת לפתח.

יתר שאת

בברכת יעקב לראובן נאמר: «רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז» (בראשית מט, ג). ראובן הבכור מתואר כמי שיש בו יתרון של מעלה ושל כוח.

שאת בעור

רוב ההופעות נמצאות בדיני הנגעים: «אָדָם כִּי־יִהְיֶה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ־סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל־אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים» (ויקרא יג, ב). וכשהכהן בודק: «וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת־לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת» (ויקרא יג, י). הכהן רואה את צבע השאת ואת השער שבה, ולפי זה הוא מכריע.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות שאת, בשאת ולשאת. מאותה משפחה באות גם המילים נשיא, משא ומשאת, שכולן קשורות לנשיאה ולהרמה.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שאותה מילה מתארת גם מעלה וגם נגע. לקין נאמר שהשאת תלויה בבחירה שלו, "אם תיטיב". הפסוקים מלמדים שהתרוממות אמיתית באה מתוך מעשה טוב, ושגם לנגע שבעור יש מי שבודק אותו בעיון ובסבלנות.

מאת מערכת האתר.