המילה "בֹּהֶרֶת" בתורה

המילה "בהרת" בתורה מציינת מראה בהיר בעור האדם, אחד מסימני נגע הצרעת; היא מופיעה לראשונה ב(ויקרא יג, ב), וסך הכול 12 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

הבהרת היא מראה בעור הבשר. הפסוקים מתארים אותה בדרך כלל כ"לבנה", ולפעמים "לבנה אדמדמת". כל ההופעות של המילה באות בספר ויקרא, בפרשות הנגעים.

בין שלושת המראות

בפתח הפרשה נמנית הבהרת לצד השאת והספחת: «אָדָם כִּי־יִהְיֶה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ־סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל־אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים» (ויקרא יג, ב). אותם שלושה שמות חוזרים בסיכום הפרשה (ויקרא יד, נו).

בדיקת הכהן

הכהן הוא שרואה את הבהרת: «וְאִם־בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין־מַרְאֶהָ מִן־הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא־הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת־הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים» (ויקרא יג, ד). הפסוקים מתארים את מה שהכהן מתבונן בו: אם המראה עמוק מן העור, אם השער הפך לבן, ואם הבהרת פשתה.

בהרת בשחין ובמכוה

הבהרת יכולה להופיע גם במקום שהיתה בו מכות אש: «אוֹ בָשָׂר כִּי־יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת־אֵשׁ וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה» (ויקרא יג, כד).

בהרת שאינה נגע

לא כל בהרת מתוארת כנגע. על בהרת שעמדה במקומה נאמר: «וְאִם־תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן» (ויקרא יג, כג). ויש בהרות כהות שהתורה מכנה "בהק": «וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר־בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא» (ויקרא יג, לט).

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה מתארת התבוננות זהירה ומדוקדקת: מראה, עומק, צבע השער וזמן ההמתנה. ההכרעה אינה נעשית במבט חטוף, אלא לאחר עיון, ולעתים לאחר הסגר והמתנה של ימים, ושוב ראייה מחודשת של הכהן.

מאת מערכת האתר.