ויקרא יג, מג

כמראה צרעת עור בשר. כמראה הצרעת האמור בפרשת עור בשר (פסוק ב) אדם כי יהיה בעור בשרו ומה אמור בו, שמטמא בארבע מראות ונדון בשני שבועות, ולא כמראה צרעת האמור בשחין ומכוה, שהוא נדון בשבוע אחד, ולא כמראה נתקין של מקום שער שאין מטמאין בארבע מראות שאת ותולדתה, בהרת ותולדתה:

וְיֶחֱזֵי יָתֵהּ כַּהֲנָא וְהָא עַמִיק מַכְתָּשָׁא חַוְרָא סַמְקָא בְּקָרָחוּתֵהּ אוֹ בִגְלוֹשׁוּתֵהּ כְּמֶחֱזֵי סְגִירוּתָא מְשַׁךְ בִּסְרָא

וְיֶחֱמֵי יָתֵיהּ כַּהֲנָא וְהָא שׁוּמַת מַכְתְּשָׁא חִיוְורָא סַמְקָא מְעַרְבָן בְּקוּרְחֲתֵיהּ אוֹ בְּגִלְשְׁלָשׁוּתֵיהּ הֵי כְחֵיזוֹ סְגִירוּת מְשַׁךְ בִּישְרָא

כמראה צרעת עור בשר. שאר הגוף:

כמראה צרעת עור בשר. חלק, דכיון שנקרח או נגבח דין הנגע שבו כבשר חלק:

והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת. לעיל י״ט לא שמענו דמטמא בפתוך אלא בהרת. ולמדנו כאן דכמו כן בשאת:

כמראה צרעת עור בשר. כל הדינים שתלוי במראה היינו מחיה ופשיון משא״כ דיני שער לבן אינו דומה לעור בשר. (וטה״ד הוא בפרש״י בפסוק מ׳ מש״כ בשער לבן דוק במשנה ובת״כ ותשכח):