המילה "רְבִיעִי" בתורה

המילה "רביעי" בתורה פירושה הבא אחרי השלישי, וגם חלק אחד מארבעה, והיא מופיעה לראשונה בסיום היום הרביעי של מעשה בראשית (בראשית א, יט) ובסך הכול 14 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

לצורה הזו יש בתורה שני שימושים. הראשון הוא מספר סודר: היום הרביעי, הנהר הרביעי, הטור הרביעי. השני הוא שבר: "רביעית", חלק אחד מארבעה, בעיקר במידות של יין ושמן.

רביעי בסדר

בפעם הראשונה המילה חותמת את אחד מימי הבריאה: «וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי» (בראשית א, יט). בתיאור הנהרות היוצאים מן הגן, הנהר הרביעי הוא פרת. ובטורי האבנים: «וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם» (שמות כח, כ). ועל הדורות הבאים נאמר: «וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא־שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי עַד־הֵנָּה» (בראשית טו, טז).

השנה הרביעית

בספר ויקרא המילה מופיעה בדיני פירות העץ: «וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל־פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה׳» (ויקרא יט, כד). הפירות של השנה הרביעית מוקדשים כולם, "קדש הלולים". כך הזמן עצמו, השנה הרביעית, נעשה זמן של הודיה.

רביעית ההין

בספר במדבר ובספר ויקרא "רביעית ההין" היא מידה של יין לנסך או של שמן למנחה. כך בנסך לכבש: «וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה׳» (במדבר כח, ז). המידה משתנה לפי הקרבן, וכך נאמר בעולת החודש: חצי ההין לפר, שלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה באות הצורות "הרביעי", "רביעי", "רביעת", "הרביעת", "ברבעית", "רביעית" ו"ורביעת". מאותה משפחה גם המילים "ארבע", "ארבעים" ו"רבע".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה מקפידה על סדר ועל מידה. כל יום בבריאה, כל טור של אבנים וכל נסך על המזבח יש לו מקום ומידה משלו.

מאת מערכת האתר.