במדבר טו, ד

והקריב המקריב. תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה המנחה כליל, והשמן נבלל בתוכה, והיין לספלים, כמו ששנינו במסכת סכה (סוכה מח, א):

וִיקָרֵב דִמְקָרֵב קֻרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ מִנְחָתָא סֻלְתָּא עַשְׂרוֹנָא דְפִילָא בְּרַבְעוּת הִינָא מִשְׁחָא

וִיקָרֵיב גַבְרָא דִמְקָרֵב קוּרְבָּנֵיהּ קֳדָם יְיָ מִנְחָתָא סְמִידָא עֶשְרוֹנָא פְּתִיכָא בְּרַבְעוּת הִינָא מְשַׁח זֵיתָא

והקריב המקריב רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המתנדב במנחה שלא יפחות מעשרון ולוג שמן.

והקריב וגו׳. טעם שהגביל ה׳ בנסכים ובשמן המנחה רביעית שמן לעשרון שהם שלשה לוגין, וכמו כן רביעית יין לנסך, ובשני עשרונים יצו ה׳ שלישית ההין שמן ושלישית ההין יין שהם ארבעה לוגין, ובשלשה עשרונים חצי ההין שמן וחצי ההין יין שהוא ששה לוגין, שעולה כפי החשבון שני לוגין לעשרון בין במנחת שני עשרונים בין במנחת שלשה עשרונים, ולמה במנחת עשרון הצריך ה׳ שלשה לוגין? על דרך מה שכתוב במשנה במנחות (קז.) וכתבו רמב״ם בפרק י״ז מהלכות מעשה הקרבנות וזה לשונו: מתנדב או נודר אדם יין בפני עצמו ואין מתנדבין לוג יין ולא שני לוגין, שאין בנסכים לא לוג ולא שנים, עד כאן. והוא טעם הכתוב שלא נתן לעשרון שני לוגין הגם שהספיק בשני עשרונים שלישית ההין שהם ארבעה לוגין, להעירך שאין קרבן מהיין משני לוגין.

ואם תאמר, יצדקו הדברים לגבי היין, אבל השמן שגם הוא מצינו שבא לבדו בנדבה, שאמר רבי טרפון (זבחים צא.) מתנדב אדם שמן, ונחלקו רבותינו במנחות (שם) מהם אמרו שלא יפחות משלשה לוגין ומהם אמרו מתנדב אפלו לוג מטעם דון מינה ואוקי באתרה, אם כן בשלמא למאן דאמר לא יפחות משלשה לוגין הוא הטעם שהצריך ה׳ שלשה לוגין בעשרון, אלא למאן דאמר אפלו לוג למה לא עשה כפי החשבון? יש לומר שהשוה ה׳ מדות שמן ומדות יין בקרבניהם כדין שנים ושלשה עשרונים.

והקריב המקריב וגו׳. הוא משלו. ולא כשאר צרכי קרבן כמו עצים ומלח שבאין משל צבור. אבל מנחות ונסכים בא משל המקריב. ועוד יבואר בזה לפנינו:

והקריב המקריב קרבנו מפני שאומר דבר אל ב"י וכ"מ שאומר ב"י צריך ריבוי על נשים כמ"ש ויקרא (סי' ח') לכן הוסיף מלת המקריב כל מקריב שהוא, וכבר בארתי (ויקרא סי' י"ג) שכ"מ שבא שם הפעולה נוסף על הפעל כמו הקריב קרבנו יש בו דרוש, ולמד ר' נתן שמלמדנו שזה שעור הראוי להיות קרבן והקדש ופחות מכאן לא יתנדב [ועי' במנחות (דף פ"ט) לרבנן למד זה מן למנחה ולוג שמן, וי"ל שר"נ יסבור כר' נחמיה ור"א שם, ולא ס"ל דתרתי שמעת מינה] ודייק בכולם שכתב בלולה אצל שמן ונסך אצל יין ללמד שלא ינסך השמן ולא יבלול היין:

ג ר"ל אף על פי שאמרתי לעיל ועשיתם אשה וגו' וזה אינו חובה כדפרישית לעיל מכל מקום אם תקריבו נדר או נדבה או חובת מועדיכם חובה עליכם שתקריבו עליהם נסכים ומנחה:

ד פירוש שאין הכהנים אוכלין ממנה כשאר מנחות הכתובות בויקרא אלא כולה כליל והשמן נבלל בתוכה ואינו בא בפני עצמו:

ה פירוש ב' ספלים של כסף היו שם על המזבח ומנוקבים והכהן היה מערה היין והמים בפי הספלים והנסכים מקלחים ויורדין על גבי המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולין ועמוקין מאד: