המילה "נֶזֶם" בתורה

המילה "נזם" בתורה פירושה תכשיט טבעת, לאף או לאוזן, והיא מופיעה לראשונה בסיפור רבקה (בראשית כד, כב) ובסך הכול 7 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

נזם הוא תכשיט, לרוב של זהב, שנענד על האף או באוזניים.

נזם זהב

כשהגמלים סיימו לשתות: «וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם» (בראשית כד, כב). ובהמשך מתאר העבד: "ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה". גם אחיה ראה את הנזם והצמידים על ידי אחותו, ויצא אל האיש.

הנזמים אשר באזניהם

בבית יעקב: «וַיִּתְּנוּ אֶל־יַעֲקֹב אֵת כָּל־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת־הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם־שְׁכֶם» (בראשית לה, ד). הנזמים ניתנים יחד עם אלהי הנכר ונטמנים תחת האלה.

נזמי הזהב

אהרן אומר לעם: «וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי» (שמות לב, ב). העם פורק את נזמי הזהב שבאוזניו ומביא אותם.

חח ונזם

במלאכת המשכן נאמר על נדיבי הלב: «וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל־כְּלִי זָהָב וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה׳» (שמות לה, כב).

צורות

בתורה מופיעות הצורות נזם, הנזם, הנזמים, נזמי ונזם.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שאותו תכשיט יכול לשמש לדברים שונים מאוד. נזמים נטמנו פעם יחד עם אלהי הנכר, ופעם הובאו בנדיבות לב כתנופת זהב לה׳.

מאת מערכת האתר.