המילה "צָמִיד" בתורה

המילה "צמיד" בתורה פירושה תכשיט ליד, וגם מכסה צמוד לכלי, והיא מופיעה לראשונה במתנות לרבקה (בראשית כד, כב) ובסך הכול 5 פעמים בתורה.

צמידים על ידיה

בפעם הראשונה נאמר: «וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם» (בראשית כד, כב). הצמידים ניתנים אחרי שהגמלים כלו לשתות.

אחיה רואה אותם: «וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת־הַנֶּזֶם וְאֶת־הַצְּמִדִים עַל־יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת־דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה־דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל־הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַגְּמַלִּים עַל־הָעָיִן» (בראשית כד, ל). אחרי שראה את הצמידים הוא בא אל האיש.

צמיד פתיל

במובן אחר, בדיני הטומאה נאמר: «וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין־צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא» (במדבר יט, טו). כאן הצמיד הוא מכסה שצמוד לכלי.

בקרבן ה׳

בספר במדבר מסופר על קרבן מכלי זהב, וביניהם "אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז".

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות צמיד, וצמיד, צמידים, הצמדים והצמידים. במשפחת המילה נמנה "צמד".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהמילה מתארת דבר שצמוד היטב: תכשיט על היד ומכסה על הכלי. מה שצמוד כראוי שומר על מה שבתוכו.

מאת מערכת האתר.