המילה "כִּיּוֹר" בתורה

המילה "כיור" בתורה היא שם לכלי הנחושת שממנו רוחצים הכהנים, והיא מופיעה לראשונה בציווי על עשייתו (שמות ל, יח) ובסך הכול 10 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

הכיור הוא כלי גדול למים, העומד על בסיס הנקרא "כן". כמעט תמיד הוא נזכר בצירוף "הכיור וכנו". כל הופעותיו בספרים שמות וויקרא.

לרחצה

מטרת הכיור מפורשת: «וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין־אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם» (שמות ל, יח). מקומו הוא בין אוהל מועד ובין המזבח, ונותנים בו מים.

מראות הצובאות

בתיאור העשייה נוסף פרט מיוחד: «וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד» (שמות לח, ח). הנחושת של הכיור באה מן המראות של הצובאות, אשר צבאו פתח אוהל מועד. בכל רשימות הכלים הכיור נזכר מיד אחרי מזבח העולה וכליו.

הקמה ומשיחה

ביום הקמת המשכן נאמר: «וַיָּשֶׂם אֶת־הַכִּיֹּר בֵּין־אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרָחְצָה» (שמות מ, ל). והכיור נמשח ומתקדש יחד עם שאר הכלים: «וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם» (ויקרא ח, יא).

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהכיור עומד בין האוהל למזבח, ובין שני המקומות האלה יש מקום של מים ורחיצה. גם הכלי הפשוט הזה נמשח ומתקדש יחד עם המזבח.

מאת מערכת האתר.