דלג לתוכן הראשי
כוונות

חזקוני על במדבר פרק ו

רבי חזקיה בן מנוח · 17 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

במדבר ו, בדַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה

כי יפלא מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם לשון סתירה ולשון בנין שהרי מצינו כי יפלא ממך דבר למשפט. ונסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה ללמד שרובי עבירות סבת יין ואשה שלא תתקן את שער ראשה אינה מבקשת להבעל.

נדר נזיר להזיר כנגד שלשה ענינים שבנזיר יין תגלחת טומאה.

במדבר ו, הכָּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשׁוֹ עַד־מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר־יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ

גדל פרע כפל מלה כמו אדמת עפר.

במדבר ו, וכָּל־יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה עַל־נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא

על נפש מת אצל נפש מת כמו וסכות על הארון והוא עומד על הגמלים.

במדבר ו, זלְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא־יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל־רֹאשׁוֹ

לא יטמא להם אבל מטמא הוא למת מצוה.

במתם אבל מטמא הוא לזובם ולנגעם.

במדבר ו, טוְכִי־יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ

וכי ימות מת עליו אצלו.

בפתע פתאם כפל מלה הוא כמו גדל פרע.

וטמא ראש נזרו. חשבון ימי נזירותו שהיו צריכין להיות כולן בטהרה.

במדבר ו, יוּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל־הַכֹּהֵן אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד

שתי תרים כבש בן שנתו, כנגד שלשה ענינים יין תגלחת טומאה.

במדבר ו, יאוְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל־הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת־רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא

מאשר חטא על הנפש כתרגומו שלא נזהר מליכנס באהל נפש מת והכתוב הזהירו על נפש מת לא יבא.

במדבר ו, יגוְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד

וזאת תורת הנזיר למעלה כתב לך מה שעליו להביא על טומאה שאירעה לו וכאן מדבר במה שמביא כשהשלים ימי נזרו.

במדבר ו, ידוְהִקְרִיב אֶת־קָרְבָּנוֹ לַיהוָה כֶּבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת־שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל־אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים

כבש אחד, וכבשה אחת, ואיל אחד שלשה דברים להתיר שלשה איסורי נזיר וכנגדן יש באיל עצמו שלשה מיני אכילות למזבח לכהן ולבעלים.

ואיל אחד תמים לשלמים. שמחה על מה שהשלים מה שנדר ואיל זה טעון סמיכה ותנופה בחזה ושוק ואימורים ובזרוע בשלה.

במדבר ו, יחוְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת־רֹאשׁ נִזְרוֹ וְלָקַח אֶת־שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר־תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים

וגלח הנזיר ממה שנאמר למעלה תער לא יעבור על ראשו אנו למדים שגלוח זה בתער.

ונתן על האש לפי שהוא קדוש שאמר למעלה קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו לכך ראוי לשרפו פן יכשלו בו בני אדם.

אשר תחת זבח השלמים הואיל והוא קדוש זקוק הוא להיות נשרף תחת הסיר שמבשלים בו השלמים.

במדבר ו, יטוְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת־הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן־הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן־הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל־כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת־נִזְרוֹ

הזרע לשון נקבה כמו שמצינו זרוע נטויה לכך כתיב בשלה, ועל משקל כבדה שמנה אבלה שמחה.

במדבר ו, כוְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן

על חזה התנופה ועל שוק התרומה עם חזה ועם שוק.

במדבר ו, כאזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ לַיהוָה עַל־נִזְרוֹ מִלְּבַד אֲשֶׁר־תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ

על נזרו בשביל נזרו דוגמא לכפר עליו כי עליך הורגנו כי עליך נשאתי חרפה.

מלבד אשר תשיג ידו דוגמא מלבד כל מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם.

במדבר ו, כגדַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם

דבר אל אהרן נסמכה פרשת כהנים שהם קדושים לפרשת נזיר שהוא קדוש כשהשלים תורת נזרו.

ואל בניו מלמד שנשיאות כפים אפילו בכהן הדיוט.

כה תברכו בשנה ראשונה שהיו חונים במקום אחד לא הרגישו הכנענים בהם אבל בשנה שניה שתקנו להם דגלים וחצוצרות לצורך המסעות אמרו הכנענים עתה הם באים להלחם בנו אז הוצרכו לברכת כהנים פן יבואו עליהם האויבים פוק חזי על ידי העון וילחם בישראל וישב ממנו שבי. כה תברכו בעמידה כמה שנאמר אלה יעמדו לברך.

אמור להם מלמד שהחזן צריך לומר להם אמרו וכן מתורגם כד תימרון להון, מכאן שאין הכהן עובר בעשה שאינו עולה לדוכן עד שיצוו עליו.

במדבר ו, כהיָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ

יאר ה׳ פניו ליתן לך חיים דכתיב באור פני מלך חיים.

במדבר ו, כויִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

ישא ה׳ פניו אליך יסביר לך פנים להצליחך ולשמחך כמו ואיך אשא פני אל יואב אחיך שפירש אקביל פניו ומה שכתוב אשר לא ישא פנים, אשר לא ישא פני איש פירושו אינו צריך להחניף שום אדם בהתחננו לי על כל פשעיו להניח נקמתו ומשפטו. דוגמא לולי פני יהושפט אני נושא.

במדבר ו, כזוְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם

ושמו את שמי הזכרת שמי בכל ברכה וברכה שיברכום בשמי ולא בשמם היינו ואני אברכם.

ואני אברכם לישראל שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך ישראל.

מקורות הנוסח של הפירושים

  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.