במדבר ו, כא

מלבד אשר תשיג ידו. שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים, כפי נדרו אשר ידור כן יעשה מוסף על תורת נזרו. על תורת הנזיר יוסיף ולא יחסר, שאם אמר הריני נזיר חמש נזירות על מנת לגלח על שלש בהמות הללו, אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה:

דָא אוֹרַיְתָא דִנְזִירָא דִי יִדַר קֻרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ עַל נִזְרֵהּ בַּר מִדְתַדְבֵּק יְדֵהּ כְּפוּם נִדְרֵהּ דִי יִדַר כֵּן יַעְבֵּד עַל אוֹרַיְתָא דְנִזְרֵהּ

דָא אַחְוָיַית אוֹרַיְיתָא נְזִירָא דִי יִדַר קוּרְבָּנֵיהּ קֳדָם יְיָ עַל נִזְרֵיהּ בַּר מִן מַה דְתִדְבַּק יְדֵיהּ כְּמֵסַת נִדְרֵיהּ לְאַיְיתָאָה מִן דִי יִדַר הֵיכְדֵין יַעֲבֵד עַל אוֹרַיְיתָא נִזְרֵיהּ

זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר – שִׁעוּר הַכָּתוּב: זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר נֶדֶר נָזִיר, קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ יִהְיֶה מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, אוֹ: זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וְזֹאת תּוֹרַת קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר: זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר שֶׁיִּדֹּר אֶת קָרְבָּנוֹ עַל נִזְרוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְפָרֵשׁ דָּבָר בַּקָּרְבָּן רַק יִדֹּר ״אָבִיא קָרְבָּן עַל נִזְרִי״, אוֹ שֶׁיֹּאמַר בִּסְתָם ״הֲרֵינִי נָזִיר״, כִּי כֵּיוָן שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר נָדוּר הוּא בַּקָּרְבָּן הַנִּזְכָּר. וְחָזַר וְאָמַר מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, שֶׁאִם הָיָה עָשִׁיר יַרְבֶּה בְּקָרְבָּנוֹ, וּכְפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר בַּקָּרְבָּנוֹת, בֵּין עָשִׁיר בֵּין עָנִי, כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ לְרַבּוֹת וְלֹא לְמַעֵט. וְהִזְכִּיר זֶה לְלַמֵּד שֶׁאִם הָיָה עָשִׁיר וְרָצָה לְהַרְבּוֹת קָרְבָּנוֹת, אוֹ שֶׁנָּדַר בַּתְּחִלָּה ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַקְרִיב אֶלֶף עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים״, שֶׁיָּבִיא אֶת כֻּלָּן בְּיוֹם מְלֹאת, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד הַקְרִיבוֹ אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל תּוֹרַת נִזְרוֹ. וְיִתָּכֵן ״מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״ - שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר, וְהִזְכִּיר זֶה כִּי דֶּרֶךְ הֶעָשִׁיר לִדֹּר כֵּן:

וטעם מלבד אשר תשיג ידו. חיוב שיתן כפי ממונו גם כפי ימי הנדר אם רבים אם מעטים ונסמכה פרשת ברכת כהנים לפרשת נזיר כאשר השלים תורת הנזיר שהוא קדוש הזכיר תורת כהנים שהם קדושים והמכחישים אמרו כי זאת הברכה היה הכהן מברך לכל מביא מנחה ונסמכה בעבור על פי אשר תשיג יד הנודר והאמת כמו שהעתיקו חז"ל והעד וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ביום השמיני ונכתבה זאת הפרשה שהשם צוה בהקמת המשכן שיברך אהרן את העם ושם כתיב נשיאות כפים כי הכפים כידים רק ידים כללים:

מלבד אשר תשיג - שאם נדר קרבנות הרבה לשם שמים יביאם. מלבד אלה של חובה. דוגמת מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם.

זאת תורת הנזיר וסמיך ליה על תורת נזרו לומר מי ששתה יין אל יורה. וסמיך ברכת כהנים לפרשת נזיר לומר שתויי יין פסולין לברכת כהנים שנקראת עבודה:

על נזרו בשביל נזרו דוגמא לכפר עליו כי עליך הורגנו כי עליך נשאתי חרפה.

מלבד אשר תשיג ידו דוגמא מלבד כל מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם.

אשר ידור וגו׳ מלבד אשר תשיג ידו. שאם ידו משגת להרבות בקרבנות מצוה להרבות אפי׳ לא נדר לגלח על יותר מהחיוב. וכתיב אשר ידור וגו׳. ומה מקרא חסר זאת תורת הנזיר מלבד אשר תשיג ידו. אלא ללמדנו דדוקא אשר ידור קרבנו על נזרו. היינו שהוא המביא קרבנותיו על נזירותו. הוא שמצוה להרבות אם ידו משגת. משא״כ אם הוא מגלח על נזירות אחר כהא דתנן במס׳ נזיר פ״ב ועלי לגלח נזיר כו׳. אין על המביא קרבנותיו של הנזיר להוסיף אפי׳ אם השיגה ידו:

כפי נדרו אשר ידור וגו׳. היינו אם אמר ה״נ על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים. א״א לגלח בפחות אפי׳ לא השיגה ידו. והכי תניא בספרי שאם אמר ה״נ ע״מ לגלח על מאה עולות כו׳ קורא אני עליו כפי נדרו כו׳. [ולא כדמשמע מפרש״י כאן שהעמיד זה הדין על רישא דקרא מלבד אשר תשיג ידו. ואולי הוא טה״ד וצ״ל כפי נדרו שאם אמר כו׳]:

זאת תורת. מאמר זה התבאר למעלה (סי' עו):

קרבנו לה' על נזרו מבואר שצריך שיקדים הנזירות ואז יקדיש הקרבן אבל אם הקדים והפריש קרבנו קודם שקבל עליו נזירות אין קדושה חלה עליהם כן פי' בירושלמי (פ"ג דנזיר) ברייתא זו:

אשר יקריב קרבנו לה' על נזרו ר"ל שאל הנזירות לא שייך רק קרבנות המיוחד לנזירות שהם ג' בהמות לא קרבן אחר, שאם נדר להביא יותר הגם שמחויב לקיים נדרו בכ"ז אינם שייכים אל הנזירות והם כקרבנות נדבה הבאים בפ"ע ואין טעונים לחם ועז"א ולא קרבן אחר על נזרו, ואם נדר לגלח על מאה עולות מחויב להביאם מצד הנדר שעז"א מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו, אבל אינם שייכים אל הנזירות בעצמו והרמב"ן בפי' כתב שאם היה עשיר ורצה להרבות קרבנות או שנדר בתחלה הריני נזיר ואקריב אלף עולות ושלמים יביא כולם ביום מלאת ולא ישתה יין עד הקריבו את כולם כי הכל תורת נזרו, ומשמע שפוסק כר' אליעזר שמ"ש ואחר ישתה הנזיר יין הוא אחר כל המעשים כולן (עי' בכ"מ פ"ח מה' נזירות ה"ה) ועכ"ז אתפלא שאף לר"א נראה שדי אם הביא ג' בהמות לא קרבן אחר שנדר אין מעכבו מלשתות יין ולא נמצא מי שיזכיר זה החידוש שיהיו כלם מעכבים, וממ"ש מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו י"ל שה"ה אם נדר לגלח על מאה חטאות לכן הוסיף אשר ידור רק מה שבא בנדר ונדבה לא חטאת שאינו בא בנו"נ, ויש לטעות מלשון זה שהנזירות תלוי כפי נדרו אשר ידור גם לקולא שאם לא אסר על עצמו רק מין א' וכן אם קבל נזירות רבות ע"מ שיגלח תגלחת אחת לכלם יעשה כפי נדרו לכן הוסיף כן יעשה על תורת נזרו. שרק אם מקיים כפי תורת הנזיר יכול להוסיף קרבנות בנדר ונדבה, לא שיפחות עי"כ דבר מן הדברים המעכבים בתורת הנזיר: ברייתא זו מובא בנזיר (דף סמ"ך) ובספרי נדפס ואני העתקתי נוסח הגר"א שהוא מסכים עם נוסח הש"ס, ואין בה נפתל ועקש:

ט ולא על מאה חטאות מדכתיב אשר תשיג לא אמרתי אלא קדשים הבאים בנדר ונדבה שתולין בהשגת היד:

י כלומר מפני שהפסוק מפרש כפי נדרו אשר ידור כן יעשה משמע בין מוסיף בין פוחת מדינו לכך כתיב על תורת נזרו על כמו למעלה דוקא כשנודר יותר מתורת נזרו אבל אם פיחת מתורת הנזיר כגון שאמר הריני נזיר חמש נזירות על מנת וכו':