במדבר ו, כה

יאר ה' פניו אליך. יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות:

ויחנך. יתן לך חן:

יַנְהַר יְיָ שְׁכִנְתֵּהּ לְוָתָךְ וִירַחֵם יָתָךְ

יַנְהַר יְיָ סְבַר אַפּוֹי לָךְ בְּמֵעַסְקָךְ בְּאוֹרַיְיתָא וְיִגְלֵי לָךָ טְמִירָן וְיֵיחוֹס עֲלָךְ

יאר ה' פניו אליך. כטעם באור פני מלך חיים והטעם וכל אשר תבקש ממנו ובשעת שתדרשו יאר פניו והטעם יקבל אותך וירצה למלא' שאלתך מיד:

ואם בקשת אותו בעת צרה הוא יחנך גם יתכן היות ויחנך ויתן לך בקשתך כטעם חנוני אתם אשר חנן אלהים מגזרת חנן:

יאר. יגלה עיניך באור פניו להביט נפלאות מתורתו וממעשיו אחר שתשיג צרכיך בברכתו:

יאר כנגד יצחק שראה העקידה ומת והאיר הקב"ה את עיניו והחייהו כדאיתא בפרקי דר"א. יאר להפך ראי שהיה עולת ראיה ויש בו ה' תיבות וכ' אותיות כיצחק שהיה אחר כ' דורות ושמר ה' חומשי תורה:

יאר ה׳ פניו ליתן לך חיים דכתיב באור פני מלך חיים.

יאר ה' פניו אליך ויחונך. יש נותן מתנה לחבירו אבל לא בסבר פנים יפות כמו שנתן הקב"ה את השליו שנתנו ונפרע מהם כדכתיב והבשר עודינו בין שיניהם לכך אמר הק' יאר ה' פניו אליך שבסבר פנים יפות יתן לו מתנה זו ויש שנותנין מתנה טובה והכל עצבים עליה חוץ מן הנותן שנתנה לו ולכך ויחונך שתעלה לחן על רואיך וישמחו על טובתך וגם משמע שבסבר פנים יפות יתן לך מתנתך שויחנך לשון מתנה כמו צדיק חונן וכמו חנני אלהים כחסדך וגם משמע לשון רחמנות כמו חנוני חנוני אתם ריעי וכמו חנני אלהים חנני פנה אלי וחנני וכמי אל רחום וחנון וגם לשון חניה בקרקע כמו שדרשו רבותינו לא תחנם:

יאר ה׳. פרוש, שלא יהיה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים, שבזה יאיר אור שכינתו על ישראל:

ויחנך וגו׳. פרוש, יתן לך חן וחנינה. ועיין מה שפרשתי בפסוק (בראשית לט:כא) ״ויהי ה׳ את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו״ וגו׳:

יאר ה׳ וגו׳. היינו שהכל יראו שעליך זורח ה׳ ולא שזהו הצלחת המזל. ומשמעות פניו. היינו השגחתו כעין לשון ופניתי אליכם. ויש שהוא מושגח מהקב״ה אבל אינו ניכר שאך השגחת ה׳ עליו. וא״כ ההשגחה שלא באורה. אבל כאשר הכל מכירים שהשגחת ה׳ היא מצלחתו מיקרי יאר ה׳ פניו אליך. יהיה פניו אליך בהארה:

ויחנך. קבלת התפלה ובקשה מיקרי חן וחסד. כלשון המקרא בס׳ ישעיה (לג ב) ה׳ חננו לך קוינו. ואין קווי אלא תפלה כדתניא במכילתא וספרי. ומשה רבינו בשעת העגל אמר בסמיכות לבו בטוח בה׳ שישמע תפלתו. משום שאתה אמרת כי מצאת חן בעיני כמש״כ בס׳ שמות ל״ג י״ב. ומזה הטעם דרשו בחגיגה דף י״ב כל העוסק בתורה בלילה חוט ש״ח משוך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי. פי׳ מה יהיה חסדו אשר יצוה ה׳ על העוסק בשירה בלילה. היינו תפלה לאל חיי. שתקובל תפלתו. והנה אחר שיאר ה׳ פניו. והכל יראו שאהוב אתה בעיניו ית׳ ממילא מובן שיבקשו בני אדם ממך להתפלל ברעותיהם. מש״ה הסמיך הברכה לזה ויחנך. שתקובל תפלתך גם עבור אחרים: