בכור שור על במדבר פרק כח

רבי יוסף בכור שור · 15 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

במדבר כח, בצַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ

את קרבני לחמי. לפי שהתמידים בכל יום, קורא אותם לחם, לפי שהלחם תדיר בכל יום מכל המאכלים כך התמידים תדירים מכל הקרבנות:

תשמרו להקריב לי במועדו. שלא יפסוק בשום ענין ולא תאמרו אם לא תקרב היום יהיו לו תשלומין למחר לכך נאמר "במועדו" שלא יהא הפסק:

במדבר כח, הוַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין

כתית. נדוך הזית במדוכה ואינו ניתן בגת אלא עוצרים אותו בידים, והוא זך שאין השמרים מתמצים בו:

במדבר כח, ועֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה

העשיה בהר סיני. לפי השפט נראה כמ"ד עולה שהקריב במדבר עולת תמיד הואי:

במדבר כח, זוְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָה

בקדש הסך נסך. שכשר אם אינו קרב לאישים מ"מ בקדש יהא הסכו:

במדבר כח, טוּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי־כְבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ

וביום השבת שני כבשים. לא הטריח במוסף של שבת יותר מדאי אלא המוסף שוה לתמיד וחטאת אין בו כמו בשאר מוספי' מפני כבוד השבת שאין לשחוט בשבת דבר נאכל לשום אדם אלא כל הקרבתם לגבוה ואע"ג דמוספי ראש חודש וימים טובים קריבים בשבת אם יארע בשבת מ"מ בשל שבת עבד רחמנא הכירא.]

במדבר כח, יאוּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם

פרים בני בקר שנים ואיל אחד. [וכן מוסף של פסח וכן עצרת אבל של ראש השנה ושל יום הכפורים ושל שמיני עצרת אין בהם אלא פר אחד כי בראשי חדשים שהן תדירין וברגלים שהם באסיפה הוסיף במוסף שלהם אבל בראש השנה איכא שני מוספים של ראש חדש ושל ראש השנה, וביום הכפורים אילו של אהרן ופר ושעיר חטאת לשם, משום הכי סגי להו בפר אחד, ובשמיני עצרת פר אחד שהוא נגד ישראל:

במדבר כח, ידוְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

זאת עלת חדש בחדשו. [בהתחדשו בשעת החידוש צריך להקריבו] ולא ביום אחר:

לחדשי השנה. כתרגומו:

במדבר כח, טווּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָה עַל־עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ

לחטאת לה'. [לפי שהוא ראשון כת' ביה "לשם" שיהא לשם שמים וכן כולם.] ורבותי' דרשו שהוא בא על חטא שאין מכיר בו אלא הש"י שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, ואיכא למ"ד דדריש שאמ' הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח:

על עלת התמיד…ונסכו. של תמיד יעשה החטאת] ומקרא מסורס הוא:

במדבר כח, יחבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ

כל מלאכת עבדה לא תעשו. כל מלאכה שהיא עבודה לבור ב"ל אבל הקרבנות תעשו. ובמקום אחר הוא מתיר אוכל נפש, והא ליכא למימר "כל מלאכת עבדה לא תעשו" אבל אוכל נפש תעשו דהא ביום הכפורים נמי כת' הכי שאין אוכל נפש מותר בו לעשות:

במדבר כח, יטוְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם

תמימם יהיו לכם. כלו' צריכין אתם שיהיו תמימים שאם לא כן הרי אתם מחללים ימים טובים בהפשטם ובשחיטתם שהרי אינו קרב' תדע דלא כתב "תמימם יהיו לכם" לא בראש חדש ולא בחולו של מועד שאינן אסורים בעשיית מלאכה כל כך:

במדבר כח, כגמִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת־אֵלֶּה

מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד. אשר נעשית לצורך עולת התמיד:

במדבר כח, כדכָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה עַל־עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ

על עלת התמיד יעשה ונסכו. נראה לכך כת' "יעשה" בין תמיד ונסכו לפי שצריך לעשות התמיד קודם המוספים כלו, "היא העלה" עולה ראשונה. ומגיד לה שנסכי התמיד יכול לעשות אחר קרבנות היום כדאמ' "מנחתם ונסכיהם" אפי' בלילה אפי' למחר לפיכך כת' יעשה קודם ונסכו:

במדבר כח, כווּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ

מנחה חדשה. מתבוא' חדשה ששתי הלחם מתירין חדש במקדש למנחות:

במדבר כח, לשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם

שעיר עזים אחד לכפר. ולא כתב ביה חטאת מפני כבוד התורה] מצאתי:

במדבר כח, לאמִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ־לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם

מלבד עלת התמיד. [ותימ' מאי טעמ' לא אמר מלבד שתי הלחם ופר ושני אילים ושבעת כבשים הבאים עמהם כמו שאומ' "מלבד חטאת הכפרים" ומלבד "עלת התמיד" ואיכא למימר משום דכתי' "בהקריבכם מנחה חדשה" הרי כבר הזכירם דעל המנחה היו באים ותו לא צריך]:

מקורות הנוסח של הפירושים

בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.