במדבר כח, יט

פרים. כנגד אברהם, שנאמר (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם:

ואיל. כנגד אילו של יצחק:

כבשים. כנגד יעקב שנאמר (בראשית ל, מ) והכשבים הפריד יעקב ביסודו של רבי משה הדרשן ראיתי זאת:

וּתְקַרְבוּן קוּרְבָּנָא עֲלָתָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר חָד וְשַׁבְעָא אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן

וּתְקַרְבוּן קָרְבָּנָא עֲלָתָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר חָד וְשׁוּבְעָא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן

תמימם יהיו לכם אבל אם יהיו בעלי מומין הרי אתם מחללין שבת בשחיטתן ובפשיטתן שהרי אינן קרבין ועל כן נאמר קדשי בזית ואת שבתותי חללת ולכך לא כתיב תמימים בראש חדש הואיל ואינו אסור בעשיית מלאכה.

תמימם יהיו לכם. כלו' צריכין אתם שיהיו תמימים שאם לא כן הרי אתם מחללים ימים טובים בהפשטם ובשחיטתם שהרי אינו קרב' תדע דלא כתב "תמימם יהיו לכם" לא בראש חדש ולא בחולו של מועד שאינן אסורים בעשיית מלאכה כל כך:

והקרבתם אשה עולה לה' בפ' אמור גבי פסח ור"ה ויוהכ"פ אמר והקרבתם אשה לה' וגבי סכות אמר שבעת ימים תקריבו אשה לה' ושם לא נזכר מה יקריב, מבואר שדי אם מקריב אשה מה שימצא וכן אמר בספרא שם (סי' קנ"ב) מנין אם אין לך פרים הבא אילים וכו' ת"ל והקרבתם אשה לה' שבעת ימים תקריבו אשה לה' מ"מ, וכן נדרש בספרי גבי חג המצות וחג השבועות וגבי סכות וגבי עצרת, וצ"ל דשבועות למד מסכות כי בשבועות לא כתיב והקרבתם אשה, ועי' במנחות (דף מ"ד) וה"ה בר"ח נלמד מאינך, והספרא והספרי יחלקו על שטת הש"ס שס"ל דבחג מעכבין זא"ז וכוותייהו פסק הרמב"ם (בפ"ח מה' תו"מ):