בעל הטורים על ויקרא פרק יא

אשר תאכלו בגימ' חיה אכול שאינה חיה לא תאכל:

אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ למעוטי שור הים תורא דימא: אסור:

ממעלי הגרה מלא יו"ד י' מינין מעלת גרה שור כבש ועז וז' מיני חיות:

טמאים הם לכם וסמיך ליה את זה תאכלו רמז חמרא דימא שרי. לא הזכיר בדגים שמות לפי שמכוסים מבני אדם אין להם שמות:

את הנשר פתח בנשר שהוא מלך בעופות. נשר נושר נוצתו דכתיב תתחדש כנשר נעוריכי:

התחמס חומס ואוכל. הנץ. בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם:

הכוס ככוס חרבות ונכסה מן העין:

השלך ששולה דגים מן הים:

הינשוף עף בנשף ואינו נראה ביום מפני אור השמש:

התנשמת כל הרואה אותה ישום:

הקאת דרכו להקיא מאכלו:

הרחם שמרחם על בניו:

עורב למינו בגי' זרזר ובשרצים לא התיר בהם כלום בשביל הנחש שהוא מהם:

הנוגע בנבלתם יטמא בגימ' זה הנוגע אפילו בכעדשה:

השורץ בגימטריא כשעורה ששעורו כשעורה:

זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא בגימ' זרעים שזרען טהורות:

להבדיל הפסוק מתחיל בלמ"ד ומסיים בלמ"ד רמז לרוב איסורין ששיעורן בס': ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. בגימ' זה שמנה עשר טריפות: