ריבית בין אחים וחברים – מתנות, טובות ו״תודה״

״כתודה״ – גם זה ריבית

הקיצור כותב: ״אפילו אם הלווה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפירעון, שלא התנה עמו... גם כן אסור״, ״ואפילו אומר לו הלווה בשעת נתינת הריבית שהוא נותנה לו במתנה, גם כן אסור לקבלה ממנו״ (קיצור שולחן ערוך סה, ד–ה). הסיבה פשוטה: מה שגורם לתוספת הוא ההלוואה עצמה.

רבן גמליאל לימד שיש גם ״ריבית מוקדמת״ – מתנה ששולחים למי שרוצים ללוות ממנו, ״בשביל שתלווני״ – ו״ריבית מאוחרת״ – מתנה שנשלחת אחרי שההלוואה הוחזרה, ״בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי״ (בבא מציעא עה ע״ב; רמב״ם מלווה ולווה ה, יא).

ריבית דברים וטובות הנאה

באותה סוגיה נאמר: ״מניין לנושה בחברו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום, שאסור להקדים לו שלום? תלמוד לומר: נשך כל דבר אשר ישך – אפילו דיבור אסור״. רבי שמעון הוסיף ״ריבית דברים״: הלווה לא יאמר למלווה ״דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני״ – לא ימסור לו מידע מועיל רק מפני שהוא חייב לו.

ההלכה הזאת אינה אוסרת יחסי שכנות רגילים. מה שהיה נעשה גם בלי ההלוואה – מותר. האיסור הוא על שינוי: מי שלא היה מקדים שלום, לא היה מכבד בבית הכנסת, או לא היה עושה טובה – לא יתחיל לעשות זאת עכשיו (קיצור שולחן ערוך סה, ט–י).

המלווה שנהנה מרכוש הלווה

גם המלווה צריך להיזהר. הקיצור (סה, ח) כותב שלא ייהנה מן הלווה שלא מדעתו כל זמן שהכסף אצלו, ״אפילו בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלווהו״ – כי נראה שהוא סומך על כך שהלווה ימחל בגלל ההלוואה. הנאה מדעת הלווה, בדבר שהיה מקבל גם בלי ההלוואה ושאינו בפרהסיה – מותרת. מכאן שאלות מעשיות: לשאול את הרכב של מי שחייב לך כסף, לגור בדירתו בלי תשלום מלא, או להשתמש בכלים שלו.

הלוואת מוצרים ומחיר ״בתשלומים״

״אסור ללוות סאה בסאה״ (יורה דעה קסב) – כלומר ללוות מוצר ולהחזיר מוצר זהה, כי אם המחיר יעלה בינתיים, הלווה יחזיר יותר משקיבל. מן הדין אפשר לקבוע את הסכום בכסף. המשנה (בבא מציעא ה, ט) מביאה את דעת הלל, שאסר להלוות אפילו ככר לחם בככר ״עד שתעשנו דמים״ – כלומר עד שקובעים את שוויו בכסף. הפוסקים דנו עד כמה יש להחמיר בכך בדברים מועטים בין שכנים; הדרך הפשוטה היא לקבוע את הסכום בכסף, ובשאלה מעשית – לשאול רב.

שאלה שכיחה יותר: מוכר שנותן מחיר גבוה יותר למי שמשלם מאוחר. הקיצור (סה, יג) אוסר זאת בדבר שיש לו מחיר ידוע, ״מפני שממתין לו את המעות״; בדבר שאין לו מחיר קבוע – יש מקום להיתר, כל עוד ההפרש אינו גדול. בעסק שמוכר בתשלומים – יש לשאול רב.

טעויות נפוצות

• להחזיר הלוואה עם ״משהו קטן כתודה״ – בקבוק יין, עוגה או שובר.
• לחשוב שבין הורים לילדים אין ריבית. השולחן ערוך (יו״ד קס, ח) אוסר במפורש.
• להתחיל לכבד את המלווה או לעשות לו טובות רק מפני שהוא הלווה לך.
• להשתמש בחפצי הלווה בלי לשאול, בהנחה שבוודאי לא יקפיד.