דלג לתוכן הראשי
כוונות

סיפורים · פרשת נצבים

להקריב למען הזולת – סיפור על שבע ברכות בחושך והלוואה שהצילה

מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"

מנשה מספר כיצד נענה בקושי לבקשת חבר רחוק משנות הישיבה, יחיאל, והגיע לשבת שבע הברכות שלו, שם אף נאם לראשונה בחייו. שנים אחר כך, כשעמד על סף פשיטת רגל, היה זה יחיאל, עוזרו האישי של מנכ"ל הבנק, שדאג שתאושר לו ההלוואה.

מנשה מספר את סיפורו: לפני עשרים שנה ויותר, למדתי בישיבה קטנה, הייתי אמנם טיפוס ביישן אבל חברותי ובחסדי ה' קניתי לי שם טוב אצל ראש הישיבה והמשגיח. מדי פעם הטילו עלי כל מיני פרויקטים רוחניים שבדרך כלל עלו יפה, היה לי ידיד בישיבה הקטנה, שמו יחיאל, בחור שתקן מופנם, שמדי פעם ביקש את עזרתי. מדובר היה על קשר רופף למדי, שכן הבחור לא היה טיפוס חברותי במיוחד.

ראש הישיבה עשה הכל כדי שאתקבל לישיבה גדולה מצוינת. חלפו להן מספר שנים, רבים מחברי הישיבה הקטנה כבר נשכחו ממני, כך זה מטבע הדברים, בחלוף השנים מטשטשים זיכרונות, ואפילו חוויות, כשהתחילו החתונות יצאנו לשמח, כמנהג המשמחים בקודש.

יום אחד קיבלתי הזמנה לחתונה שרשום בכתב יד. 'מנשה ידידי', אני מבקש בכל לשון של בקשה שתגיע, זה מאוד ישמח אותי, יחיאל. לקח לי כמה דקות להיזכר בו, ולא הבנתי מדוע חשוב לו שאגיע. החתונה שלו היתה בעיר די רחוקה. עשיתי חשבון שיש בכך המון ביטול תורה, ואין טעם ללכת, לא הלכתי לחתונה, ולא חשתי שום נקיפות מצפון. מה לי ולו. כעבור יומים יחיאל מתקשר אלי, ומתחנן 'מנשה, אני מבין שהיה קשה לך להגיע לחתונה, אבל מאוד ישמח אותי שתגיע לשבת שבע ברכות, בעיר הסמוכה, אדאג לך לדירה ממוזגת, ויבואו עוד כמה בחורים, זה ממש חשוב לי', לא הבנתי למה רוצה שאני אגיע, וניסיתי להתחמק, אבל יחיאל התחנן כמעט בדמעות 'אני רוצה לראות אותך...'

שבת שבע ברכות

אמרתי לו 'אני אחשוב ואענה לך תשובה בערב'. בלילה הודעתי לו שאני אשתדל להגיע, וגם עידכן אותי שיגיעו עוד 7 בחורים משמחים, לבסוף אמרתי לו שאני אבוא. נסעתי לעיר הסמוכה, ירדתי סמוך לדירה, נכנסתי לדירה ובדירה היו עוד שני בחורים שלא היו מוכרים לי. עשינו הכרות בדירה. כל שאר הבחורים לא הגיעו. ניסנו להדליק את המזגן... אבל המזגן לא פעל. אחד הבחורים הרים כמה טלפונים, וסידר לנו תמורת תשלום נאה דירה ממוזגת.

לאחר תפילת ערבית ליל שבת נכנסו עם החתן לאולם, לא הספקנו להתיישב, חושך, אירע קצר חשמלי רציני, הזעיקו גוי של שבת שניסה ולא הצליח. סעדנו בחושך, בחום אימים. התברר שאין לקייטרינג מה להציע, לא נורא אכלנו מה שיש.

כמובן שבתור חברי החתן נתבקשנו לשיר, שרנו ועשינו שמח ככל שיכולנו. כשהגיע שלב הדרשות ביקשו מאיתנו לדבר, ולי יש פחד קהל, מעולם לא נשאתי דברים, ועוד בחושך, וחוץ מזה, אני לא מכיר את החתן!!! מה אספר עליו?! אז קמתי לדבר. וורט על פרשת השבוע, וגם שיבחתי את החתן, והקהל היו מרוצים ושמחים. נפרדנו בידידות מן החתן במוצאי שבת, משם הלכנו למגדניה סמוכה, והשבנו את נפשנו בסעודה רביעית כמו שצריך... הסיפור כמעט נגמר כאן, אבל לא. שלושת המשמחים תוך פחות מחודש – מאותה שבת התארסנו, וכעבור שנה חבקנו כל אחד בן. אינני רוצה לומר שיש קשר בין הדברים, אבל צריך להודות, שהתברכנו.

ובנוסף, אני מוכרח לציין, שאף פעם לפני כן לא דיברתי לפני קהל ומאז אותה דרשה שנאלצתי לדרוש מפני כבודו של החתן. קבלתי הרבה בטחון, ובכל הזדמנות אני מתנדב לומר דברי תורה.

המשבר בבנק

אחרי ארבע שנות אברכות בכולל, יצאתי לעסקים, שדרשו ממני טיסות רבות לאירופה. הלך לי יפה יש לי חוש עסקי להכיר צרכים של ציבור מסוים, ולתת להם מענה, מדובר במוצרי צריכה שגויים אוהבים, לא מזון. נו, וכמו שאתה יודע, שהפרוטה מצויה בכיס, ועוד בכמויות, מתחילים להשקיע, וזה בדיוק מה שעשיתי. בנק גדול כאן בארץ נתן לי אשראי כמעט בלתי מוגבל, לאחר שהאמין ביכולתי להחזיר עקב המצב העיסקי המצויין שלי. רציתי להכפיל את עסקי, ועל פי הערכות של יועצים ומומחים, ההלואה שלקחתי, אמורה להתחסל תוך שנתיים שלוש. דא-עקא שהקב"ה חשב אחרת, משבר כלכלי באיטליה, באנגליה... קונטרן שהייתי תלוי בו נפל והופ גם אני צנחתי, כפסע ביני לבין פשיטת רגל, הבנק כבר תיכנן הליך של עיקול נכסים, ואותת לי שהגיע הסוף... חשך עלי עולמי, נותר לי שבוע ימים לבצע תשלום של חוב מסוים, שאיפשר לי הצלה פורתא, אך אם החוב לא ישולם. ההרפתקאה הכלכלית שלי מסתיימת בריסוק. מנהל הסניף סירב לאשר לי הלואה, ואני לא לוקח סיכונים, תפנה להנהלה הראשית.

ברגלים רועדות, נכנסתי ללכת המנכ"ל, אחרי שעה של המתנה, הוכנסתי פנימה. סביבו אנשי מקצוע, אך אני יישרתי מבט לעבר המנהל. אדון מנשה, שלום לך, צר לי, אני לא מוצא שום אפשרות לאשר לך הלואה, ברור לך שהעסק שלך לא מסוגל להתרומם, וגם יועצי סבורים כך.

נאלמתי והתחלתי לגמגם כמה נתונים, לפתע הבחנתי ביחיאל. עינינו נפגשו, וניסתי לשדר לו תציל אותי. יחיאל הבחין במצוקתי, גחן אל אוזנו של המנכ"ל ולחש לו כמה מילים. המנכ"ל ביקש שאצא ואמתין בחוץ. ישבתי בחוץ מזיע, הרגשתי לפתע כמו באולם החשוך בשבע הברכות של יחיאל... ורבנו של עולם, מה עושה יחיאל בלשכתו של מנכ"ל הבנק הענק?! אחרי שעה נכנסתי ללשכה יחיאל היה המאושר והמנהל הודיע לי חגיגית שהוא מאשר לי הלואה.

מה התברר? יחיאל מיד אחרי חתונתו. התקבל כפקיד פשוט במשרדי הבנק המרכזי, וברבות השנים נבחר להיות עוזר אישי של המנכ"ל. השניים נהפכו לידידים בלב ובנפש. יחיאל לחש לאוזנו של המנכ"ל כשהייתי חתן צעיר וישבתי בחושך, היהודי היקר הזה הדליק לי אור, ושימח אותי. האמן לי שאוהבים אותו משמים, ואני מבטיח לך שאם תעזור לו, הוא יחזיר את חובותיו, הוא עכשיו בחושך, והבנק עם רצון טוב, יכול להדליק לו אור...

הנלמד מכאן

הנלמד מכאן: לפעמים בן ישיבה או סתם יהודי, מתחבט עם עצמו אם לשמח ידיד רחוק, והוא לא קולט שבסופו של יום הוא משמח בעיקר את עצמו. בורא עולם משלם על מעשים טובים עוד כאן בעולם הזה, ובגדול. (האמנתי ואזמרה)

מקורות

  • האמנתי ואזמרה
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

כל התוכן על נצביםלכל המאמרים