סעודה שלישית – מתי אוכלים, מה אוכלים ועד מתי

מתי אוכלים

זמן הסעודה השלישית מתחיל ב״מנחה גדולה״ – חצי שעה זמנית אחרי חצות היום. לכן מי שאוכל סעודה שנייה מוקדמת וממשיך ממנה ישר ל״סעודה נוספת״ לפני הזמן הזה – לא יצא. המנהג המקובל הוא להתפלל מנחה ואחר כך לאכול. בימי החורף, כשהשבת קצרה והמנחה בבית הכנסת סמוכה לשקיעה, יש שאוכלים סעודה שלישית לפני מנחה, אחרי זמן מנחה גדולה.

חשוב להתחיל לפני השקיעה – את זמן השקיעה בעיר שלכם תמצאו בזמני השבת. אחרי השקיעה לא מתחילים סעודה חדשה עד ההבדלה.

פת, מזונות או פירות

בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רצ״א) מובאות כמה דעות בשאלה מה אוכלים בסעודה שלישית: לפי הדעה העיקרית צריך פת; יש אומרים שאפשר במזונות; יש שמסתפקים בבשר או דגים; ויש שאפילו בפירות. ההלכה המקובלת היא שלכתחילה אוכלים פת, ומי שאינו יכול – כגון ששבע מאוד – יאכל לפחות מזונות, ואם גם זה קשה – בשר, דגים או פירות.

רבים בוצעים גם בסעודה השלישית על לחם משנה, ויש שמסתפקים בחלה אחת. גם נשים חייבות בסעודה השלישית.

כשהסעודה נמשכת אחרי השקיעה

מי שהתחיל לאכול לפני השקיעה יכול להמשיך לאכול ולשתות גם אחרי השקיעה ואפילו אחרי צאת הכוכבים, כל עוד לא התפלל ערבית ולא הבדיל. נוהגים להאריך בסעודה השלישית בזמירות ובדברי תורה, כ״ליווי״ לשבת שיוצאת.

בברכת המזון אחרי הסעודה המנהג הנפוץ הוא לומר ״רצה״ גם אם כבר החשיך, כי הסעודה התחילה בשבת. יש בזה פרטים – למשל כשמברכים אחרי שאחרים כבר התפללו ערבית – וכדאי לברר לפי המנהג.

תכנון פשוט לסעודה שלישית

1. בודקים את שעת השקיעה ואת זמן המנחה בבית הכנסת.
2. מכינים מראש מאכלים קלים – סלטים, דגים, ביצים – שאינם דורשים חימום.
3. מתחילים לפני השקיעה, נוטלים ידיים ובוצעים על פת.
4. מאריכים בזמירות (למשל ״מזמור לדוד״ ו״ידיד נפש״) ובדברי תורה.
5. מברכים ברכת המזון עם ״רצה״, מתפללים ערבית ועושים הבדלה.

טעויות נפוצות

• לאכול את הסעודה השלישית לפני זמן מנחה גדולה.
• להתחיל את הסעודה אחרי השקיעה.
• לדלג על הסעודה השלישית בטענה של ״לא רעב״, בלי לאכול לפחות משהו קטן.
• לחשוב שאחרי השקיעה אסור להמשיך לאכול בסעודה שכבר התחילה.