קידוש של שבת בבוקר (קידושא רבה) – מתי, על מה והנוסח

מתי עושים

מאחר שהיום עצמו כבר התקדש בקידוש של ליל שבת, הקידוש של הבוקר נועד לכבוד היום ולפתיחת הסעודה. עושים אותו אחרי תפילת שחרית ומוסף, לפני הסעודה השנייה. אחרי התפילה אסור לאכול או לשתות לפני הקידוש – גם לא קפה או מים.

לפני התפילה, לפי המקובל, אין עדיין חובת קידוש, ולכן מי שצריך לשתות קפה או תה לפני שחרית רשאי. מי שצריך לאכול לפני התפילה מסיבה רפואית – יש בזה פרטים, ויש לשאול רב.

על מה מקדשים

• לכתחילה על יין או מיץ ענבים, כמו בלילה.
• בקידוש של יום יש שמקדשים גם על ״חמר מדינה״ – משקה חשוב שמכבדים בו אורחים. יש בזה מנהגים ודעות, ומי שאינו בטוח – יקדש על יין.
• אפשר לקדש על כוס יין ואחר כך לאכול עוגה או מאפה מזונות, ויש אומרים שגם זה נחשב ״במקום סעודה״. רבים עושים כך בקידוש בבית הכנסת.
• מי שקידש בבית הכנסת על מזונות – יש שאומרים שעליו לקדש שוב בבית לפני הסעודה, ויש שאינם מצריכים, בעיקר כשהוא מוציא את בני הבית. כדאי לברר לפי המנהג.

נשים וקידוש של יום

גם נשים חייבות בקידוש של יום. אישה שהתפללה בבית ורוצה לאכול לפני שהבעל חזר מבית הכנסת – מקדשת בעצמה, על כוס יין ומזונות, או שומעת קידוש ממישהו אחר. מה שאסור הוא לאכול לפני קידוש, אחרי שהתפללה.

נוסח הקידוש של שבת בבוקר

זה הנוסח הנפוץ. הפסוקים שלפני הברכה משתנים בין הקהילות: יש שאומרים רק ״על כן ברך״, יש שמתחילים ב״ושמרו״, ובקהילות רבות מעדות המזרח מוסיפים גם ״מזמור לדוד ה׳ רעי״ ו״אם תשיב משבת רגלך״. בסידור כתוב שם ה׳ במלואו, וכאן הוא מובא בקיצור.

• הפסוקים הם מנהג; עיקר הקידוש של יום הוא ברכת היין לכבוד השבת.
• מי שמקדש ואחר כך אוכל מזונות – מברך ״בורא מיני מזונות״ אחרי שתיית היין, וברכה אחרונה בסוף.

טעויות נפוצות

• לשתות קפה אחרי התפילה ״רק עד שכולם מגיעים״, לפני הקידוש.
• לקדש ולא לאכול שום דבר אחריו, כשהקידוש צריך להיות במקום סעודה.
• לחשוב שנשים אינן חייבות בקידוש של יום.
• לחשוב שקידוש של יום טעון נוסח ארוך כמו בלילה; עיקרו ברכה על היין.