עונג שבת – מה זה ואיך מקיימים אותו

עונג וכבוד – שני דברים שונים

הנביא אומר: ״וקראת לשבת עונג, לקדוש ה׳ מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר״. מכאן שני מושגים: ״כבוד שבת״ הוא מה שעושים כדי לכבד את השבת – בעיקר לפני כניסתה, כמו ההכנות ביום שישי ובגדי השבת. ״עונג שבת״ הוא ההנאה בשבת עצמה.

העונג אינו רק אכילה. הוא תחושה שהיום הזה שונה: בלי לחץ, בלי טלפון, בלי מטלות – עם זמן לעצמך, למשפחה ולקב״ה.

במה מתענגים

• סעודות: אוכלים שלוש סעודות עם מאכלים טובים – בשר, דגים, יין או כל מה שאוהבים. מי שידו אינה משגת – גם מאכל פשוט שנעשה בשמחה הוא עונג.
• שינה: ״שינה בשבת תענוג״. מי שנהנה מלישון – זה חלק מהעונג.
• זמירות: שירים ופיוטים לשולחן השבת, כמו ״יה ריבון״, ״מנוחה ושמחה״ ו״יום זה לישראל״.
• לימוד: השבת ניתנה גם ללימוד תורה, ופועלים שאין להם זמן בשבוע מתפנים ללמוד בה.
• משפחה וחברה: ארוחה משותפת, טיול רגלי, ביקור חברים ואירוח.

דיבורי חול ו״ממצוא חפצך״

מהפסוק ״ממצוא חפצך ודבר דבר״ למדו חכמים שאין לעסוק בשבת בעניינים של חול: לא לתכנן עסקאות, לא לדבר על קניות של אחרי שבת, לא לומר ״מחר אעשה כך וכך מלאכה״. מותר לדבר על דברים שמשמחים ושאינם עבודה, ומותר לתכנן מצוות.

מטעם דומה נוהגים שלא לקרוא בשבת עיתונים וחומרים של עסקים, ומצמצמים בשיחות על חדשות שמעוררות דאגה. המטרה היא לא לאסור כל מילה, אלא לשמור על אווירה של מנוחה.

מה לא עושים בשבת בגלל העונג

• לא מתענים בשבת – תענית בשבת אסורה, חוץ מיום כיפור שחל בשבת.
• לא מצטערים בפרהסיה: אבל אינו נוהג אבלות גלויה בשבת; ראו מדריך האבלות.
• לא מבקשים בקשות אישיות ארוכות בתפילת שבת, כמו בימות החול.

טעויות נפוצות

• לחשוב שעונג שבת פירושו רק לאכול הרבה.
• לנצל את השבת לתכנון העבודה או לשיחות עסקים, כי ״זה רק דיבור״.
• להפוך את השבת ליום עמוס באירועים, עד שלא נשאר בו זמן למנוחה.
• לחשוב שמי שאין לו אמצעים אינו מקיים עונג שבת. גם מאכל אחד מיוחד, שנעשה לכבוד שבת, הוא עונג.