הלכות תשעה באב: סעודות בתשעת הימים, תשעה באב שחל במוצאי שבת, נעילת הסנדל וישיבה על כיסא – לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף

א. סעודות ומסיבות בתשעת הימים

אין לעשות בתשעת הימים סעודה גדולה של מרעות, וכן מסיבות סיום שנת הלימודים אין להתיר אלא אם כן עושים כיבוד קל עם נאומים או סיום מסכת. מסיבת יום הולדת יש לדחותה לאחר תשעה באב. אלא א"כ עושים דבר צנוע (ילקו"י עמ' רלו).

ב. סעודה מפסקת בתשעה באב שחל במוצאי שבת

תשעה באב שחל במוצאי שבת אוכלים בשר ושותים יין בסעודה מפסקת, ובלבד שיפסיק את סעודתו כמה דקות קודם השקיעה. (חזו"ע עמ' רסג).

ג. קריאת תהילים בתשעה באב

אין לקרוא תהילים בתשעה באב, והמקל בזה יש לו על מה לסמוך, אבל חוק לישראל וסדר מעמדות יש להחמיר שלא לקוראם בתשעה באב, אפילו אם הוא רגיל בהם בכל יום (ילקו"י סי' תקנד).

ד. איסור נעילת הסנדל

איסור נעילת הסנדל כולל דווקא נעלי עור אבל נעלי ספורט נוחות או נעלי גומי בדמוי עור אין לאסור. ואף אם יש בנעל רצועת עור אם אין העור מגן על הרגל אלא נעשה לצורך אחר יש להקל. (חזו"ע עמ' שא).

ה. ישיבה על כיסא

אין לשבת על כיסא ביום תשעה באב בין בבית בין בבית הכנסת, וכיסא נמוך עד שלושה טפחים (24 ס"מ) מותר. ומשעת המנחה יושבים על ספסלים כמו בשאר ימות השנה (שם. חזו"ע תעניות עמ' תה).

ו. הבדלה וברכת הנר בתשעה באב שחל במוצאי שבת

ליל תשעה באב שחל במוצאי שבת אינו מבדיל על הכוס ואינו מברך על הבשמים, ובמוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס בלי נר ובשמים. (חזו"ע עמ' שלו). אע"פ שאין מבדילים על הכוס חייבים לברך על הנר קודם קריאת איכה, ונכון שהשליח ציבור יברך ויכוון להוציא את הציבור ידי חובה (חזו"ע עמ' שמא). הנשים יברכו לעצמן בביתן ברכת מאורי האש (חזו"ע עמ' שמג).