מנהגי האושפיזין בסוכה – הזמנתם, הנרות והלימוד בחג הסוכות

חג הסוכות

האושפיזין באים לסוכה בכל יום, מכל מקום ביום הראשון נכנסת קדושת האושפיזין של אברהם אבינו ע"ה, ושאר האושפיזין טפלים אליו. וביום השני אינה מסתלקת הקדושה, אלא נוספת עליו הארת קדושת יצחק, וכך מוסיף קדושה מיום ליום. והנזהר במצות הסוכה, ינצל ממלחמת גוג ומגוג. (בצל אילן החיים) (החלבן)

מנהגי אושפיזין

כתוב בספר 'יסוד ושורש העבודה'. כי משתמע מדברי הזוהר, שאם האדם לא מזמין את האושפיזין קדישין לסוכתו בדבור פיו, הרי אף שהוא צדיק גמור הם אינם באים לסוכתו, ויש להזמינם מפורשות, ולקוראם כל אחד בשמו. וכן כתב החיד"א (במורה באצבע ט רפ"ט.)

בספר 'אור צדיקים' לרבי מאיר פאפירש כתב. שנוהגין להדליק בסוכה שבעה נרות כנגד שבעת האושפיזין, וכתב היעב"ץ, שנכון ללמוד על שולחן החג מתוך ספר הזוהר בענין האושפיזין.

בספר "מטה אפרים" (סימן תרכ"ה, אלף למטה סעיף קטן ק"ט) כתב, כי ראוי לאדם לקבוע שיחה נאה בדברי תורה מעניין האושפיזין. ביום ראשון מענין אברהם אבינו, וכך הלאה.

נהגו לקרוא בספר חמד א-לקים לימוד שנהגו רבים מיראי ה' וחושבי שמו לכבוד האושפיזין בימי חג הסוכות. והעיד גאון עוזינו מרן החיד"א זיע"א (בספר מעגל טוב כת"י) שהיה הוגה בסדר הלימוד 'חמד א-לקים' בימי חג הסוכות, וכן הגאון הגדול כמוהר"ר חיים פאלאג'י זיע"א. (מועד לכל חי סי' כ).