הלכות סוכה לבני אשכנז: הנחת הסכך לשם צל, הדפנות, ו"תעשה ולא מן העשוי"

א. כוונה לשם צל

חייב לכוין בהנחת הסכך שמניח אותו לשם צל ואם הונח שלא לשם צל ואח"כ התכוון שיהיה לצל יש כאן חסרון של "תעשה ולא מן העשוי".

ב. סיכך לשם סוכה בלי כוונה לצל

סיכך לשם סוכה אך לא התכוון לצל, כשרה. התכוון לשם צל ולשם דירה קבועה, השו"ע הרב אומר שהיא פסולה. אם התכוון גם להינצל מצינה או מרוחות כשר (משנ"ב בסי' תרלא).

ג. הדפנות

כל זה בהנחת הסכך אבל בעשיית הדפנות אין שום חיוב שיתכון לשם סוכה ואפילו עומדות מאליה כשר להשתמש בהם לשם סוכה (רש"י סוכה טז.א תרלא) וכן מותר לכתחילה ע"י גוי וקטן (ביכורי יעקב תרל"ה ס"ק ב)

ד. "תעשה ולא מן העשוי"

חז"ל דורשים מהפסוק "חג הסוכות תעשה לך" תעשה ולא מן העשוי, כלומר את הסוכה חייבים לעשות לשם סוכה ויהיה כשרה מיד בעשותו ולא שבעת העשייה היא פסולה ונהית כשרה אחר זמן מאליו.

ה. סכך שהיה פסול בשעת ההנחה

אם הסכך היה פסול בעת ההנחה וסילק את הפסול, הסוכה אינה כשרה, (לדוגמא: הניח סכך עטוף בניילון נצמד ואחר ההנחה סילק את הניילון). הניח ענפים מחוברים וקיצצם אחרי ההנחה חייב להגביה את כל הסכך אך לא כתוב בפוסקים לאיזה גובה חייב להגביהם ולכן י"א שמספיק להגביהם קצת (בפסקי תשובות תרכו שו"ע הרב תרכ"ט) אך י"א שחייב להגביהם ג' טפחים. (פסקי תשובות הנ"ל בשם אז נדברו)