"אילו עשה באלהיהם ולא הרג את בכוריהם" – מה המעלה בהריגת הבכורות?

אילו עשה באלהיהם, ולא הרג את בכוריהם דיינו

מה המעלה בהריגת בכוריהם, והרי לכאורה זה נכלל ב"עשה בהם שפטים"? התשובה: כיון שהבכורות לא הרשיעו באופן מיוחד יותר מהמצרים, והרי לא יומתו אבות על בנים, לכן אינם נכללים בעשה בהם שפטים (אברבנאל) ומדוע הזכיר "עשה באלהיהם" ביחד עם "בכוריהם"? התשובה: מפני ששניהם, גם אלהי המצרים וגם הבכורות, הוכו באותו הלילה והמכה של שניהם היתה שווה. כמו שכתוב "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים", כלומר אלהיהם של המצרים נענשו באותו הלילה שכל פסל של עץ נרקב, כל פסל של מתכת הותך ונמס, וכל פסל של אבן נפל ונשבר, וכך גם היתה המכה בבכורות, ובמצרים נהגו שכל אחד שבכורו מת הוא היה צר את צורתו על הכותל, ובאותו לילה נמחקו ונטשטשו הצורות על הכתלים. והדבר היה קשה למצרים כאילו קברו את בנם בו ביום. (שבולי הלקט)