הלכות ליל הסדר וחג הפסח: ארבע כוסות, כרפס, כזית, חרוסת ומרור, ושמחת החג

הלכות "פסח" משו"ע ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

כג. ערבית והלל מפלג המנחה בליל פסח

הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה רשאים לעשות כן גם בליל פסח, ורשאים לומר הלל בברכה אע"פ שעדיין לא הגיע זמן צאת הכוכבים (ילקו"י ג עמ' תשצו).

כד. כלים חד פעמיים

מותר להשתמש בכלים חד פעמיים יוקרתיים אף לכתחילה (ילו"י עמ' נג).

כה. הגביע לארבע כוסות

הגביע צריך להכיל לפחות רביעית (כחצי כוס פלסטיק). והכוס טעונה את כל דיני כוס של מצווה שתהיה הכוס מלאה. ולא תהיה פגומה דהיינו שלא שתו ממנה, שתהיה נקייה. (אך טוב וחסד).

כו. שיעור השתייה

לכתחילה יש לשתות רביעית (80 סמ"ק) ואם שתה רוב רביעית יצא, ואם לא שתה רוב רביעית לא יצא (שו"ע תעב ט).

כז. כזית מהכרפס

יש להימנע מלאכול כזית מהכרפס על מנת שלא להיכנס לספק ברכות. ואפילו אם אכל יותר מכזית כרפס לא יברך ברכה אחרונה כיוון שברכת הכרפס צריכה לפטור את המרור (חזו"ע עמ' מב).

כח. ברכת בורא פרי האדמה

נכון יותר שעורך הסדר יברך "בורא פרי האדמה" ויפטור את כולם מדין "ברוב עם הדרת מלך" (חזו"ע עמ' לז). ויש לכוון לכתחילה לפטור בברכה זו גם את המרור (חזו"ע ב קלט).

כט. שיעור כזית

שיעור כזית הוא עשרים ושמונה גרם במשקל ואין חילוק בזה בין מצות רכות למצות קשות (ילקו"י עמ' תשפא).

ל. אכילת ב' הכזיתות

לכתחילה טוב לאכול את ב' הכזיתות ביחד שיניח אחת על השנייה ויאכלם מעט מעט ביחד, ונראה שאינו אלא חומרא ולא מדינא, ואם יכול לעשות כן בקלות תבוא עליו הברכה (ילקו"י עמ' תנב)..

לא. חובת אכילת החרוסת

אכילת החרוסת חובה ואינו רשאי להיפטר ממנה בטענה שאינו אוהב, ואם אכל מרור ללא טיבול בחרוסת חייב לחזור לטבול ולאכול (חזו"ע עמ' צז).

לב. טיבול המרור בחרוסת

מנהגנו לטבול את המרור בחרוסת ולא ליתן חרוסת על המרור (ילקו"י עמ' תקצג).

לג. שיעור המרור וטיבולו

ייקח כזית מרור (כשני עלים בינוניים) וישקענו קצת בחרוסת, והמחמיר לשקע את כולו בחרוסת תבוא עליו הברכה. לאחר הטיבול ינער את המרור ויברך "על אכילת מרור" ויאכל (שו"ע תעה א).

לד. ברכת הטוב והמטיב על שינוי יין

מי ששותה יין בליל הסדר בתוך הסעודה מברך הטוב והמטיב על שינוי יין, ודוקא כששותה עימו אדם אחר, ודווקא כשהיין השני לא גרוע מן הראשון (ילקו"י עמ' תרסח).

לה. אכילה לפני שולחן עורך

מי שהוא רעב וקשה לו להמתין עד "שולחן עורך" מותר לו לאכול אורז, פירות וביצה, אך לא יאכל מאכל שברכתו אדמה על מנת שלא לפטור את הכרפס (ילקו"י עמ' רלה). וכן המנהג לאכול ביצה שלוקה תיכף אחרי הקידוש, ואם אכל כזית יברך נפשות קודם אכילת הכרפס (ילקו"י עמ' רלח).

לו. מצה שמורה עבודת יד

להשתדל לאכול דווקא מצה שמורה "עבודת יד" ורק בשעת הדחק יאכל "מצת מכונה (חזו"ע עמ' עח)

לז. אכילת המצה לבדה

אסור לאכול עם המצה מאכל אחר שמאכל הרשות יבטל את מצת המצווה. ומי שקשה לו לאכול כזית מצה כמו שהיא רשאי להרטיבה במים, או לפורר אותה לפרורים דקים ולאוכלה (ילקו"י עמ' תעה).

לח. כבוד החג וסעודות חול המועד

יש להקפיד לכבד את החג בבגדי שבת, ולכסות את השולחנות במפה לבנה. וטוב לקיים בכל יום שתי סעודות על פת בימי חול המועד, לאכול בשר ולשתות יין. (שו"ע תקל, משנ"ב א).

לט. ברכת מועדים לשמחה

טוב שיברך את חברו בכל ימי החג בברכת מועדים לשמחה או חג שמח ולא כדרכו בחול (ילקו"י עמ' תשלו)

מ. ליל שביעי של פסח

מנהג טוב לעסוק בתורה בליל שביעי של פסח עד חצות, ואומרים שירת הים והוא שעת רצון לקבלת תפילות (חמדת ימים, ילקו"י עמ' תתצא). נכון לספר ביום זה על הניסים בקריעת ים סוף (שם עמ' תתצג)