מושגי יהדות: שמחת בית השואבה וניסוך המים

שמחת בית השואבה הייתה נערכת ברוב עם בבית המקדש בכל לילי חול המועד סוכות לרגל שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על גבי המזבח. במשך כל השנה היו מנסכים יין על המזבח עם הקרבת הקורבנות, ובשבעת ימי חג הסוכות בלבד היו מנסכים מים בנוסף לניסוך היין. במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל השמחה שהיו שמחים בשמחת בית השואבה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת ביתי השואבה, לא ראה שמחה מימיו". הלויים היו מנגנים בכינורות, בנבלים, במצלתיים, בחצוצרות ובכלי שיר רבים אחרים, כשהם עומדים על חמש עשרה המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת נשים המקבילות לחמישה עשר שירי המעלות שבספר תהלים: גדולי ישראל, ראשי ישיבות, חברי הסנהדרין, חסידים, זקנים ואנשי מעשה, היו רוקדים ומשוררים לפני המון העם שהתכנס לראות בשמחת בית השואבה. שמחה זו קרויה "שמחת בית השואבה", על שם הכתוב (ישעיה יב, ג): "ושאבתם מים בששון", או לפי שמשם שואבים "רוח הקודש".

ניסוך המים

מצוות ניסוך המים לא מוזכרת בתורה, אך על פי מסורת החכמים היא "הלכה למשה מסיני". (בגמרא תענית ב:) מובא כי רבי עקיבא דרש מצוה זו ממה שנאמר בפרשת קרבנות החג, ביום השישי "ונסכיה" ודרש כי בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין. רבי יהודה בן בתירא אף מוסיף רמז לדבר זה מכך שישנו ייתור בפסוקים נוספים בפרשייה זו היוצרים את המילה מים. ביום השני נאמר "ונסכיהם" (מ"ם יתירה), בשישי "ונסכיה" (יו"ד יתירה, שכן בכל שאר הימים נאמר "ונסכה"), ובשביעי - "כמשפטם" (מ"ם יתירה, שכן בכל שאר הימים נאמר כ"משפט").

בגמרא (ראש השנה טז.) מביא רבי עקיבא כי מטרת ניסוך המים היא לברך את מי השנה "מפני מה אמרה תורה 'נסכו מים בחג'? מפני שהחג זמן גשמי שנה הוא, אמר הקב"ה: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה". מדברי רבי עקיבא מובא כי ניסוך המים היה כעין "קורבן מים" מיוחד שנעשה כחלק מהתפילה לגשמי ברכה.

ניתן למצוא מקור קדום לניסוך המים כבר בימי שמואל הנביא. בספר שמואל (שמואל א ז א) מובא כי כאשר שמואל רוצה לעורר את העם לתשובה הם עולים למצפה ושם שואבים מים ושופכים אותם לפני ה'- "ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה". המפרשים הסבירו כי מטרת שפיכת המים שם הייתה כסמל להתעוררות להזיל דמעה ולשפוך תפילה לפני ה' וכן כסימן הכנעה הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכין.

הצדוקים ומעמד המצוה

במסכת סוכה מתוארים ניסיונות של הצדוקים לשלול את מצוות ניסוך המים, אליה התנגדו כיוון שאינה נזכרת כפשוטה בתורה שבכתב אלא רק בתורה שבעל פה. בשל מחלוקת זו, קבעו חז"ל כי המצווה תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה, כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.

לדעת רש"י מצוות שמחת בית השואבה היא מדרבנן אלא שיש לה סמך מן הכתובים. ולדעת ר"י פרלא לרס"ג היא מצווה מן התורה.