"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" – שכרו השלם של המחזיק תורה

שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך (לג יח)

כתב מרן מאור ישראל זצוק"ל זיע"א: אמרתי לפרש מה שכתוב בספר משלי (ג. יג-יד): אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה, כי טוב סחרה מסחר כסף, לכאורה הפסוק כפול ומכופל?

אלא נראה שהמדובר בשני בני אדם – חכם הלומד תורה ואדם המחזיק ותומך בו. אשרי אדם מצא חכמה – זה החכם שעוסק בתורה ומצא כדי מדתו, שהוא בבחינת יגעתי ומצאתי – האמן, ואדם יפיק תבונה – לשון הפעיל, זה המחזיק, שעל ידו נעשה החכם נבון בתורה ללמוד דבר מתוך דבר, מאחר שאין לו דאגת פרנסה לו ולבני ביתו, וממילא רווחא שמעתתא.

וסיים הפסוק: כי טוב סחרה מסחר כסף, כי השותפים במסחר במקנה וקנין, כל אחד מהשותפים מקבל מחצית מן הריוח בלבד, ואילו כאן החכם והמחזיק בו – כל אחד מהם מקבל שכרו מושלם, כי בצל החכמה בצל הכסף, וכמו שכתב הגר"ח בן עטר ודעימיה, כי מנה של קודש – כפול היה, וכל אחד מהם מקבל שכר שלם, ולא ינוכה כלל משכרו של החכם (מאור ישראל, דרושים עמ' קצ"ה)