"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך": שכר המחזיק תורה – שמחת תורה

שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך (לג יח)

כתב מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: בפסחים (נג.) אמרו: "כל המטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים -זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר: "כי בצל החכמה בצל הכסף", וכל שכן הממציא ספרים לתלמיד חכם שמחבר חיבורים בהלכה, שאין אומן בלא כלים.

וכמו הגביר המפורסם רבי דניאל יפה מברלין, אשר זכה להיות אכסניא לתורה כי בית מדרשו היה מלא בספרים מרבותינו הראשונים והאחרונים, ושם נמצא והיה הגאון רבי יוסף תאומים – בעל הפרי מגדים, ושם חיבר את חיבורו המפורסם פרי מגדים. לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, וכמו שכתב בהקדמתו (על יורה דעה): הנה כעת אני נמצא בקהילת קודש ברלין, בבית מדרשו של הגביר המפורסם כבוד הר"ר דניאל נר"ו, ושם מצאתי בית מלא ספרים, הרבה מאוד, ובתוכם ספרים הצריכים לחיבור הזה... ע"כ דבריו. אשרי חלקו ומה נעים גרלו של הגביר הנזכר, בעולם הזה ובעולם הבא, וצדקתו עומדת לעד שזכה להיות אכסניא לשכינה הקדושה.

שמח זבולון בצאתך – מן העולם, אימתי? בזמן שיששכר באהליך, דהיינו שיושב ולומד תורה בזכותך, שאתה תומך בו ובתורתו, ואין ליששכר לחשוש שמא יחסר לו משכרו לעולם הבא, שהרי "נר אחד" – "נר למאה", וכך פסק מרן מלכא פאר הדור והדרו רבנו עובדיה יוסף זיע"א (יביע אומר ח"ז, יו"ד סי' יז) (משוש תבל)