קידוש לפני ההקפות, סוכה בשמיני עצרת, עמידה בהקפות ו"בסימנא טבא" – הלכות שמחת תורה

א. קידוש וסעודה לפני ההקפות

זמן סעודת שחרית בשבת ויום טוב עד כחצי שעה לאחר חצות היום ולכן רבים נוהגים לעשות קידוש לאחר מוסף ולעשות סעודה ורק לאחר מכן עושים את ההקפות (כ"פ בכה"ח סימן רעד ס"ק טוב).

כיון שאין קידוש אלא במקום סעודה על הציבור לאכול לאחר הקידוש כזית עוגה או לשתות רביעית יין, ואין להסתפק בשתיית משקין או פירות.

ב. אכילה בסוכה בשמיני עצרת

אין לאכול בסוכה בשמיני עצרת כדי שלא יהיה נראה מוסיף על המצוות. ולכן הרוצה לאכול בסוכה בשמיני עצרת עליו לפוסלה לפני כניסת החג בשלושים ושתיים ס"מ כדי לפוסלה, ואז יהיה ניכר שיושב בה שלא לשם סוכה (ילקו"י עמ' תתלז)

ג. ההקפות

המנהג להקיף את התיבה שבע הקפות בריקודים ומחיאת כף, אבל אסור לנגן בכלי שיר או לקשקש ברימונים של הספר תורה בכוונה. וכל המרבה לשמוח בשמחת התורה – הרי זה משובח.

וכתב בספר שלמי ציבור, שהבטיחו רבותינו הראשונים שמי שישמח בשמחת התורה, בטוח הוא שלא תפסק התורה מזרעו וזרע זרעו.

יש לעמוד במשך כל ההקפות עד שמחזירים את הספרי תורה להיכל, ורק חולים וזקנים או הסובלים מחולשה ברגליהם, רשאים לשבת בין הקפה להקפה, ויעמדו רק בעת ההקפות עצמם (ילקו"י עמ' קפח).

ד. "בסימנא טבא" של חתן בראשית

מה שנהגו באיזה קהילות, שחתן בראשית מפסיק באמירת "בסימנא טבא" בין ברכת התורה לקריאה, יש לבטל מנהגן, דהוי הפסק, אלא יש לומר "בסימנא טבא" קודם ברכת התורה.