פרשת השבוע · פרשת שמחת תורה
ענייני שמחת תורה ושמיני עצרת: מהות החג, עצת היצר, השמחה לכבוד התורה ורמזים
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
שמחת תורה היא לשמוח יחד עם התורה, שלימודה הוא תכלית קיום העולם. מול טענת היצר "וכי גמרת את התורה?" העצה היא לשמוח משום שנצטווינו, ורבותינו הפליגו בשכר השמחה והריקוד לכבוד התורה. ועוד רמזים: התורה פותחת בב' ומסיימת בל' – "לב".
שמחת תורה – שמיני עצרת
שמו של חג "שמחת תורה" מורה על מהותו הקדושה והפשוטה גם יחד – "לשמוח יחד עם התורה" ביום זה, צף מול עיני עם ישראל ענין לימוד התורה, שהוא תכלית קיומו של העולם, כפי שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי".
עצת היצר
חג שמחת תורה הוא "זמן שמחתנו". שמחים אנו על גומרה של תורה, ודרכו של יצר הרע לפגום בדברים שיש בהם קדושה, ובעת כזאת היצר הרע יכול לנקר בלבו של אדם ולשאול: וכי גמרת את התורה שאתה שמח כל כך ביום זה? הרגשה כזאת יכולה להביא את האדם לעצבות ולהפילו ליאוש, והעצה לכך היא אחת – להיות בשמחה, רק מחמת שנצטווינו על ידי הקב"ה כי זה "זמן שמחתנו".
שמיני עצרת – רגל בפני עצמו
מספרים על האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, שהרופאים הזהירו אותו שלא ירקוד בשמחת תורה, בעת שסבל ממיחושים נוראים ברגליו, והוא לא שמע לציווי הרופאים, ואמר בדרך צחות: "שמיני עצרת רגל בפני עצמו" (סוכה מח.). דהיינו, שבימים אלו יש רגליים אחרות. (נזר יוסף)
השמחה לכבוד התורה
בספר "שלמי ציבור" (דף רצד ע"ב) אמרו רבותינו הראשונים, שכל הזהיר לשמוח בשמחת התורה, בטוח הוא שלא תפסק התורה מזרעו. והעידו שראו רב גדול בישראל שהיה מרבה לשמוח בשמחת התורה, וברוב גדולתו היה מרקד ומכרכר בכל עוז ומעורר לבבות ישראל לשמוח, וראו ממנו שלשה דורות זה אחר זה מיוצאי ירכו חכמים גדולים ומרביצי תורה, וידעו הכל שזכה לזה על רוב שמחתו ביום שמחת התורה, מה שלא ראו מעולם בשום גדול בתורה שעשה כן, והן עוד היום רבים וכן שלמים מיראי ה' וחושבי שמו נוהגים מנהג זה לכבוד התורה (נזר יוסף)
רמזים לשמחת תורה
בתורה יש 304,805 אותיות. וסימנם "שמחה".
התורה מתחילה באות ב – בראשית, ומסיימת באות ל' – לעיני כל ישראל. לומר לך שאין התורה נקנית אלא בלב, וכמ"ש "ולעובדו בכל לבבכם".
לב = בגימטריא "כבוד". לומר לך שאין כבוד אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
לב = ר"ת בואכם לשלום, בצאתכם לשלום.
לב = בגימטריא יחיד רמז שהקב"ה יחיד בעולמו.
התורה מתחילה באות ב' הרומזת לשניים. ולא באות א' – אנכי. המרמזת למידת האנוכיות. לרמוז על חיים משותפים עם הזולת. ואכן פרשת בראשית מלאה דוגמאות של חיים בשניים, שמים וארץ. אור וחושך, אדם וחוה. (אור דניאל כלבני)
ועוד, בראשית ברא א-לקים – ס"ת אמת ר"ת אגדה משנה תלמוד, הם חלקי התורה שבעל פה. משה אמת ותורתו אמת.
מחילת עונות
ידועים ומפורסמים דבריו של רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש זיע"א. ששיבח את מעלת השמחה לכבודה של תורה ואמר כי מי שרוקד ביום זה לכבוד התורה בכל כוחו עד שמצחו נוטף זיעה, הקדוש ברוך הוא לוקח את אותה זיעה ומוחה בה את עוונותיו של אותו אדם! (אלה הם מועדי)
מקורות
- ירמיהו לג כה
- סוכה מח א
- שלמי ציבור דף רצד ע"ב
- נזר יוסף
- דברים יא יג
- אור דניאל כלבני
- אלה הם מועדי