הלכה · פרשת לך לך
כיסוי הראש וגודל הכיפה, ונטילת ידיים אחר בית הכסא – הלכות השכמת הבוקר
משו"ע ומשנ"ב ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"למתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
כל דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
כיסוי הראש מרגיל את האדם ליראת שמים, וכל איש יכסה ראשו כל היום משום כבוד השכינה. מידת חסידות ללכת בכיפה גדולה, ומן הדין מותרת כיפה קטנה הנראית היטב. הנכנס לבית הכסא נוטל ידיו אף אם לא התפנה.
מובא במסכת שבת (דף קנ"ו עמ' ב') שכיסוי הראש מרגיל את האדם ליראת שמים ולהכנעה מלפני ה' ומסייע לו לשפר את מידות נפשו. ומידת חסידות היא לכסות את הראש אפילו בשעת השינה בלילה.
ח. כיסוי הראש כל היום
כל איש יכסה את ראשו במשך כל היום בכובע או בכיפה, משום כבוד השכינה (סי' ב' סע' ו ובמשנ"ב ס"ק יא).
ט. גודל הכיפה
מידת חסידות להקפיד ללכת בכיפה גדולה המכסה את כל הראש, או רובו. ומכל מקום מותר מן הדין ללכת בכיפה קטנה שעל הראש, אף שאינה מכסה את רוב הראש, ובלבד שתהיה נראית היטב מכל צידי הראש הן מלפנים והן מאחור. אולם בשעת קריאת שמע ותפילה וברכת המזון, ראוי להקפיד לכסות את ראשו בכיפה המכסה את רוב הראש (ילקו"י סי' ב).
י. נטילת ידיים לנכנס לבית הכסא
הנכנס לבית הכיסא חייב ליטול את ידיו אפילו לא התפנה. ומי שהכניס ידו אחת לבית הכיסא, כגון שהכניס את ידו לסגור את הדלת, יטול רק את אותה יד שהכניס, ולא צריך ליטול את שתי ידיו (ילקו"י סי ד).
מקורות
- שבת קנו ע"ב
- שולחן ערוך או"ח ב ו
- משנה ברורה ב ס"ק יא
- ילקוט יוסף סי' ב
- ילקוט יוסף סי' ד