הלכות כשרות המאכלים – דבש, מזון מלכות ותולעים

הלכות "כשרות המאכלים" משו"ע ומפסקי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

א. דבש

אע"פ שכל היוצא מן הטמא טמא, דבש מותר באכילה, כיוון שאינו נוצר בגוף הדבורה אלא הן מלקטות צוף ופולטות אותו בכוורת, ולאחר שהנוזלים מתאדים נוצר דבש. (בכורות ז:)

ב. מזון מלכות

מזון מלכות הוא חומר נוזלי שדבורים מפיקות מהבלוטות שבראשן וטעמו מר. על ידי אכילה מרובה של מזון מלכות זחל רגיל הופך להיות מלכת הדבורים שהיא גדולה פי שתיים מדבורה רגילה, חיה פי ארבעים משאר הדבורים ומטילה אלפיים ביצים. חוקרים גילו שמאכל זה מחזק את הגוף ומערבים אותו עם דבש. ומותר לאוכלו לכתחילה (הליכות עולם ו עמ' רלג).

ג. חומרת איסור אכילת תולעים

איסור אכילת תולעים חמור יותר מאכילת דג או חיה טמאים שבאכילת דגים או חיות טמאות חייב ל"ט מלקות בלבד ואלו האוכל שרצים חייב כמה סדרות של ל"ט מלקות.

ישנם ג' סוגי שרצים. שרץ המים – סרטנים ותולעים שבמעי הדגים וכדומה, האוכלם לוקה ארבע מלקיות. על שרץ הארץ – נמלים תולעים שבפירות וכדומה – חמש מלקיות. על שרץ העוף – זבובים דבורים – שש מלקיות.

ד. נאמנות בבדיקת תולעים

איש או אישה מעל גיל מצוות נאמנים בבדיקת תולעים ובלבד שידעו כיצד לבדוק על פי ההלכה (שו"ע פד יא). אדם שמזלזל באיסור אכילת תולעים אינו נאמן בבדיקתו (שו"ע קיט א)