הקצב שנחשד ונהרס – והפנצ'ר שגילה את האמת – סיפור על דין לכף זכות ושמירה מהוצאת שם רע

מעשה שהתרחש בחוץ לארץ, יהודי יצא ברכבו לעיר אחרת שבאותה מדינה, באמצע הדרך עבר דרך אטליז של גויים, שנמכרו בו בשר טריפה ודבר אחר, רגל יהודי מעולם לא דרכה במקום מגועל זה.

ולהפתעתו ולחרדתו הגדולה, רואה את מכוניתו של שכנו הקצב בחנות הבשר הכשרה בעירו, חונה על יד אותו אטליז, וגם ראה את הקצב העירוני יוצא ונכנס לאטליז ומסתובב שם כמו בן בית.

עיניו חשכו וליבו החל פועם בחזקה, האומנם רואה הוא נכון?!!! היתכן הדבר שהקצב השכונתי שבעירו, מנהל עסקים עם אטליז טרף!!! ומכשיל את כל יהודי העיר הסומכים על תעודת הכשר המהודר שמציג בפתח חנותו.

מתברר כעת שתעודת ההכשר המתנוססת על החנות, הינה זיוף ותרמית, והקצב שלנו אינו עומד בפיתוי ורוכש כאן באטליז ענק זה בשר טרף בזיל הזול, ומוכרו במחירים היקרים של הבשר הכשר. שומו שמים!!!

בדק שוב בטרם שימשיך בנסיעתו כדי לוודא שאכן הרכב החונה בפתח האטליז הוא רכבו של הקצב השכונתי, ושוב נכנס לתוך החנות לראות את הקצב, וראה שהוא מסתובב בתוך האטליז ומדבר עם האטליז הגוי, בעל העסק.

כשחזר לעירו, היה נסער, ומיד הלך וסיפר לרעיו וחבריו, שהוא בעצמו היה עד ראיה לעסקים שמנהל בעל החנות הבשר כאן, עם האטליז הטרף המגועל במאכלות אסורות מהתורה.

מיד כששמעו אנשי העיר את כל פרטי הדברים ממקור ראשון, הדירו רגליהם מחנות הבשר, שכן אין זאת שמועה בעלמא שצריך לבדוק ולברר אחריה אם היא נכונה. אלא ראיה נכונה של איש נאמן מתושבי העיר, המעיד שראה במו עיניו את הקצב נכנס לחנות האטליז.

הקול הלך והתפרסם כדרכם של בריות האוהבים לעסוק הרבה ברכילויות עסיסיות שכאלו, ועד מהרה נסגרה החנות מחוסר קונים, שלא העיזו לדרוך על מפתן אותה חנות.

עד כדי כך הגיעו הדברים שאותו קצב התבייש לצאת אל הרחוב, והפסיק להופיע בבית הכנסת, לאחר שבכל מקום שהלך נדו לו בראשם והצביעו עליו, הנה הרשע והמחוצף הגדול שהעיז להכשיל את כל בני העיר, והאכיל מאות אנשים בשר פיגולים טרפות ונבילות.

לאחר זמן מה, אותו קצב חטף התקף לב קשה מרוב צער ובושה נוראה שהטיחו בו אנשי העיר, ולאחר תקופה קצרה נפטר והלך לעולמו בקיצור ימים, כשאף אחד בעיר אינו מוזיל דמעה, אשתו האלמנה, ובניו היתומים נשארו ללא משענת, וללא שום פרנסה, כשהשפלת הנידוי והחרם רודפת אחריהם בכל מקום.

הפנצ'ר

לאחר תקופה נצרך אותו היהודי שוב לנסיעתו הרחוקה דרך אותו כביש בינעירוני, ובהיותו בנסיעה באמצע הכביש, סיבבה ההשגחה העליונה שיקרה לו פנצ'ר בדיוק בעוברו על יד אותו אטליז.

הצמיגים בגלגלי הרכב התפנצ'רו, היהודי יצא מרכבו, כדי להזמין רכב גרר, והיות שלא היה לו פלאפון נאלץ להיכנס אל חנות האטליז ולבקש מבעל העסק הגוי לבצע כמה שיחות דחופות מחנותו. הגוי הסכים לסייע לו בחפץ לב, תוך כדי שהוא משיח לפי תומו, מעניין אתה כבר היהודי השני שמתפנצ'ר לו הרכב בדיוק בפתח חנותי, לא מזמן לפני כשנה בערך היה כאן יהודי נוסף שנתקע בדיוק באותו מצב...

לשאלת האיש אם ידוע לו מי היה אותו יהודי? ענה הגוי שהוא מכיר אותו, ויש לו חנות בשר קטנה באחת הערים היהודיות, וגם לו לא היה פלאפון ונכנס כדי לבצע כמה שיחות פלאפון, והזמין אף הוא גרר לגרור את מכוניתו, כך סיים הגוי...

ניסה האיש לבדוק עם הגוי את היום ואת התאריך של אותו מקרה, והתברר לו שהיה זה בדיוק באותו היום שעבר כאן בנסיעתו הקודמת בכביש זה וראה את הקצב מסתובב כאן בתוך האטליז...

לפי דברי הגוי שהקצב נכנס וביקש לתת לו להתקשר לגרר, נשמט כל היסוד מאותו חשד שחשד בקצב שמוכר בשר גיעולים, שהרי מתברר עתה שאין כאן ולא כלום, בתעודת ההכשר שהתנוססה בחנות הבשר כשרה נכונה ואמיתית היתה למהדרין מן המהדרין.

האיש נשבר לגמרי, התברר לו לחינם הרס לאיש את פרנסתו, גרם למותו בטרם עת, התנכל לבן אדם ישר והגון על לא עוול בכפו, והוציא עליו שם רע של חוטא ומחטיא. ולא ידע את נפשו מרוב צער וחרטה, ובצר לו הלך לכמה מגדולי הדור להמציא לו דרך תשובה כיצד יכול הוא לתקן את אשר העווה.

הרבנים הורו לו, ראשית לעלות אל קבר הקצב עם מנין אנשים ולבקש מחילה מקרב לב על גודל הצער שגרם לו.

ושנית לדאוג לתקן את אשר קלקל לאותה משפחה, ולהקים קרן לפרנסת האלמנה והיתומים.

האיש שהינו יהודי ירא שמים, ביצע את כל המוטל עליו, ומאז הלך ממקום למקום וסיפר ברבים את סיפורו המדהים, כדי ללמד גודל חובת הזהירות הנצרכת בדברים שבין אדם לחבירו, שלא למהר להחליט גם בדבר שנראה לכאורה פשוט וברור... עד שלא יברר האמת בדרישה וחקירה היטב, ולא ימהר לדבר על חבירו ולהוציא עליו שם רע. (דרך חיים)