המוסר נפשו למען הכלל – זוכה לישועה: הילד שנפל לבור המים

ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו וגו' (יא טז)

סיפור נפלא שסיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: המעשה המופלא קרה באירוע מצער, שאירע בעיר אור יהודה, שבו נפל ילד לתוך בור מים עמוק. אנשי ההצלה משו את הילד מן המים כשהוא מחוסר הכרה והבהילוהו לבית הרפואה.

הרופאים חיוו דעתם במפורש ש"אין הרבה סיכויים" שהילד ישוב אי פעם לתפקד כרגיל, והכינו את האמא למצב שבו הבן שלה יישאר "צמח" לכל ימי חייו. ברגע זה קרה משהו.

כששמעה האמא את דברי הרופאים, קמה והכריזה לפני כל הנוכחים: "אני נשבעת שהבן שלי יקום ויתעורר וימשיך לתפקד כאחד האדם!"

האנשים שהיו במקום לא האמינו למשמע אוזניהם, והסתכלו על האם ספק בתימהון, ספק בחמלה, והיו בטוחים שהאירוע הקשה השפיע עליה לרעה, והיא פשוט יצאה מדעתה.

אבל מה לעשות, האמא היתה שפויה לכל דבר. משחזרה על דבריה שוב ושוב, שאלוה הרופאים מהיכן היא כל כך בטוחה שבנה יתעורר ויבריא, מה שנראה נוגד את המציאות לחלוטין.

אמרה האישה פעם נוספת: "אתם תראו שכך יהיה!" וסירבה בינתיים לפרט את העילה לדבריה.

והנה, לא עברו יומיים, ולפתע פתאום בשעת לילה מאוחרת מתעורר הילד ושב להכרה מלאה, ולפני שאנשי הצוות הספיקו לעכל את הנס המתחולל לנגד עיניהם, עשה הילד מעשה. הוא ניתק את כל המכשירים הרפואיים אליהם היה מחובר קם על רגליו, וכל הסימנים הראו שהוא מתכונן לפתוח את דלת המחלקה וללכת הביתה...

בתוך זמן קצר אכן שוחרר הילד מבית הרפואה, לא לפני שעבר את כל הבדיקות והתברר שהוא אכן בריא לחלוטין, וכי הטביעה במים לא הטביע בו את אותותיה.

בתיקו האישי של הילד נכתב: "שוחרר לביתו לאחר נס רפואי מובהק שאירע עימו".

הרופאים לא יכלו להתאפק וניגשו אל האם ושאלוה פעם נוספת מהיכן היה לה את הכוח והעוז להתבטא כנ"ל, ולהישבע שבנה יצא מהמצב הקשה שבו היה, כשהוא בריא.

בשלב זה החליטה האם להתייצב בפני הרופאים ולספר את סיפורה: "אני עובדת במקצוע קדוש ומקודש הקשור למים ולטהרה. משכורתי נמוכה מאוד, ומגיעה לכדי 1250 ש"ח בלבד. סכום זה מספיק בקושי לכלכל את נסיעותיי אל מקום הטהרה בו אני עובדת".

"ולמרות זאת, אני ממשיכה לעבוד שם משך שנים רבות, ביודעי שאם אפרוש מהתפקיד לא תישמר הטהרה והעניינים לא יתנהלו בצורה ההלכתית הראויה."

הרופאים עדיין לא הבינו מה הקשר בין הדברים שמספרת האישה לבין הצלתו הפלאית של בנה, ואז המשיכה האם ואמרה: "לאחר שהזעיקו אותי והודיעו שהבן שלי נפל לבור מים, האמנתי בלב שלם שאם אני מוסרת את נפשי למען ה' יתברך בעניין המים, במקצוע הקודש ההוא, לא יתכן שה' יתברך יעניש אותי ואת בני במים! לא ייתכן!"

ובעוד שהרופאים ההמומים מאזינים לדבריה של בעלת אמונה זו, סיפרה האישה כך: "לפני מספר ימים שמעתי את בעלי, תלמיד חכם, כשהוא לומד עם החברותא שלו את הגמרא במסכת בבא קמא (נ.) על רבי נחוניא שאף הוא גילה מסירות רבה למען עם ישראל בעניין המים, וגם אצלו היה מקרה דומה".

"וכך מספרת הגמרא: 'וכן מנהגו של נחוניא שהיה חופר בורות שיחין ומערות שהיה חופר ופותח ומוסר לרבים, וכו'. תנו רבנן: מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול. באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם: 'שלום'. שניה אמר להם: 'שלום'. שלישית אמר להם: 'עלתה'. אמרו לה: 'מי העלך?' אמרה להם: זכר של רחלים נזדמן, וזקן אחד מנהיגו.' אמרו לו 'נביא אתה?' אמר להם: 'לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי, אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו, יכשל בו זרעו?!'"

הנצי"ב זצ"ל כותב, כי המוסר נפשו למען המצווה מסייעין לו מן השמים. כל מי שיש בו מסירות נפש ובמיוחד אם זה למען כלל ישראל, הקב"ה מרחם עליו ומסייע לו.

'מידה כנגד מידה' שבה מנהל השי"ת את עולמו. ולכן, כל אדם יכול לרכוש לעצמו הגנה ומחסה בזכות המצוות שהוא מתמסר עליהם. (ברכת דוד)