"כצאן אשר אין להם רועה" – מה ההבדל בין רועה צאן לרועה ישראל? (פרשת פינחס)

ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה (כז יז)

ביאר מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: הנה משה רבנו רעיא מהימנא ביקש מהקב"ה בזה הלשון: "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה", ולא אמר כצאן בשווא (אלא כצאן בפתח), כי תמיד הרועה של הצאן אינו מתכוין אלא לטובת עצמו, וזהו הדיוק: "אשר אין להם רועה", שהוא רועה אותם לטובתו, ולא להם (לטובתם), כי מגז כבשיו יתחמם, וישתה מהחלב שלהם, וישבע מבשרם, כאשר ירעם על מבועי מים, ואינו חושב רק על טובתם הבלעדית של הצאן.

אבל פרנס ישראל הוא בבחינת: "ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא", ופירש ההפלאה: אם הרב דומה למלאך שאינו מתכוין על התקדמותו, אלא לטובת זולתו (אז תורה יבקשו מפיהו), וכך הם הרועים הנאמנים של עם ישראל. (חזון עובדיה ארבע תעניות עמ' תסב).